שאלה: אם יש לפני עלי נענע, ואני מסופק אם יש בהם ריח טוב. כיצד עלי לנהוג לגבי ברכת "בורא מיני בשמים"?
תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את יסוד הדברים, שעל כל דבר שיש בו ריח טוב, צריך לברך לפני שמריחים ממנו, את הברכה הראויה לו. ויש דבר שמברכים עליו בורא "מיני" בשמים, ויש שמברכים עליו בורא "עשבי" בשמים, ויש שמברכים בורא "מיני" בשמים, ויש שמברכים "הנותן ריח טוב בפירות". (ואת פרטי הדינים נבאר בהמשך).
ברכת הריח – לפני שמריחים
והדבר פשוט, שכשם שלגבי ברכות על המאכלים, יש לברך לפני שאוכלים מן המאכל, כמו כן בברכת הריח, יש לברך לפני שנהנים מן הריח. ואם לא בירך לפני שהריח, אינו רשאי לברך לאחר שהריח.
ומכל מקום, מבואר מדברי המשנה ברורה (סימן רטז ס"ק ב), שאם טעה והריח בלא ברכה, יוכל לברך, ולחזור ולהריח, ובכך יפטור גם את מה שהריח כבר קודם בלא לברך. (אבל אין לעשות כן לכתחילה, ורק אם טעה והריח בלא ברכה, יוכל לעשות כן).
ברכת הריח – רק שמתכוין ליהנות
ועתה לגבי השאלה, כאשר ישנו דבר, כגון עלי נענע יבשים, שאנו מסופקים אם יש בהם ריח טוב, או שהריח הטוב פג מהם. הנה הדבר ברור, שלא נוכל לומר, שהבא להריח מהעלים, יברך עליהם "בורא עשבי בשמים", ולאחר מכן יבדוק אם יש בהם ריח טוב. שהרי אם יתברר שאין בהם ריח, נמצא שהברכה היתה ברכה לבטלה. אולם מצד שני, לכאורה אין להריח מן העלים ללא ברכה, שכן אסור ליהנות מן הריח הטוב בלא ברכה.
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בספרו חזון עובדיה על הלכות ברכות עמוד שח), דן בקצרה בשאלה זו, והביא דברי כמה מגדולי האחרונים, שכתבו שאין חיוב לברך את ברכת הריח, אלא כשמתכוין ליהנות מן הריח הטוב. אבל אם אינו מריח אלא בשביל לבדוק, אם אמנם יש ריח טוב בעלי הנענע או לא, אין צורך לברך עליהם ברכת הריח. והביא שכן כתב הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו רוח חיים.
לכן, מי שיש לפניו איזה דבר, כגון עלי נענע, שהוא מסופק אם יש בהם ריח טוב. עליו להריח מהם מעט, כדי לוודא שיש בהם ריח טוב, ולאחר מכן יברך עליהם "בורא עשבי בשמים", ואז יוכל להריח כאוות נפשו.
