הלכה ליום רביעי כ"א חשון תשפ"ו 12 בנובמבר 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לעדי בת דפנה

בתוך שאר חולי ישראל
שה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפא אותה רפואה שלימה
ויחדש כנשר נעוריה
רפואת הנפש ורפואת הגוף במהרה
לשמחת כל קרוביה ואוהביה

הוקדש על ידי

בני המשפחה

ברכת המזון בקול – מנהג מרן

כתב בספר ראשית חכמה (שער הקדושה סוף פרק טו), שהמברך ברכת המזון, טוב שיקפיד על עצמו לברכה בקול רם, משום שהקול מעורר את הכוונה, ועל ידי כן יתרגל לברך בצורה ראוייה, בכבוד ובכוונה נכונה, ובבטוי האותיות כתקנן. ובפרט בשבת ובמועדים, שעל ידי הברכה בקול רם, יזכור להזכיר "רצה והחליצנו" או "יעלה ויבוא", שהם התוספות המיוחדות בברכת המזון לימים אלה. (וכן כתבו האחרונים. עיין בהלכה ברורה סימן קפה, שער הציון ס"ק טו).

וידוע שהפרנסה תלויה מאד בברכת המזון. ובשם הרב הגאון החסיד רבי ישראל אביחצירא (הבבא סאלי) זצ"ל, אומרים, שמי שמברך ברכת המזון במתינות ומתוך ברכון או סידור, יזכה לפרנסה טובה בלי ספק. וכמה סגולות טובות והשתדלויות עושים בני אדם בענין הפרנסה. בודאי טוב להם לתפוס את העיקר, היא ברכת המזון, לכוין בה ככל הניתן, ולברכה בכבוד והדר.

ומכל מקום גם מי שאינו מברך ברכת המזון בקול רם, עליו להשמיע לאזניו את מה שמוציא מפיו. שישמעו אזניו מה שפיו מדבר. והגאון החסיד בעל ספר חרדים (שחי בזמן מרן והאר"י הקדוש) כתב (במצוות התלויות בארץ סוף פרק ג), בזו הלשון: מצות התפלה וברכת המזון וברכות התורה שחיובן מן התורה, תלויות גם באוזן, שמצוה שישמיע לאזניו כל תיבה (מילה) שמוציא מפיו. והסכימו רוב הפוסקים שאם לא השמיע לאזניו לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולברך.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, דחה את דברי בעל ספר חרדים, וכתב שאף שחובה להשמיע לאזניו בשעת הברכה, מכל מקום אם לא השמיע לאזניו, יצא ידי חובתו. והביא ראיות לדבריו. ושכן פסקו רוב הפוסקים. (יביע אומר חלק רביעי סימן יח).

ומן הראוי לעורר את הקהל לברך ברכת המזון במתינות ובקול רם. וכפי שראינו בעינינו לחסידים ואנשי מעשה. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אף שהיה חס על זמנו היקר מכל יקר, מכל מקום אשרי עין ראתהו בשעת ברכת המזון, איך שקולו היה נשמע היטב, שהיה מברך במתינות גדולה, בקול רם, בחיתוך המילים כראוי, בלא חיפזון כלל, בישוב הדעת ובמנוחת הנפש, כאילו ברכת המזון היא המצוה היחידה באותה שעה. ואף בשעת אמירת "הרחמן", היה אומר הכל לאט לאט, בתחינה ובכוונה נכונה. ישמע חכם ויוסיף לקח.

8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו ממוצאי יום ראשון, ליל יום שני, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

הערב נמשיך בהדלקת נרות חנוכה. וכעת נבאר כיצד יש לנהוג ביום שישי הקרוב, לגבי הדלקת נרות שבת ונרות חנוכה. נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדול......

לקריאת ההלכה

ממתי ניתן להדליק

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, וכפי שביארנו אתמול. ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בע......

לקריאת ההלכה


תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

חנוכה במוצאי שבת

הלילה נמשיך להדליק נרות חנוכה. שה' יתברך ירצה את מעשינו, ויאיר אור חדש על ציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו. אמן כן יהי רצון. הבדלה בבית הכנסת במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת ......

לקריאת ההלכה