הלכה ליום שלישי כ"ג חשון תשפ"ד 7 בנובמבר 2023

שריפה בשבת

שאלה: האם נכון הדבר, שאדם שרואה את כל ביתו עולה בלהבות בשבת, אסור לו לכבות את השריפה?

תשובה: ראשית נבאר את יסוד הדין, ואחר כך נכתוב כיצד נוהגים למעשה:

דין כיבוי דליקה בשבת
דליקה שפרצה בשבת, אסור לכבותה. ואפילו אם רואה אדם את כל ביתו עולה בלהבות, אסור לו לכבות את הדליקה בשבת. וגזרו חכמים שאסור לאדם לומר לגוי שיכבה עבורו את השריפה, מפני שכשהיו מתירים ליהודי לומר לגוי לכבות את השריפה, היה היהודי בהול על ממונו, ומכבה בעצמו את השריפה. (הר"ן שבת קמה. דף סא. בהלכות).

אופני היתר בכיבוי דליקה בשבת
מותר לומר לגוי בדרך מרומזת שיכבה את השריפה, וכגון שיאמר "כל המכבה את הדליקה לא יפסיד שכרו".

וכן מותר לכבות את הדליקה בדרך של "גרמא", כלומר, שלא בצורה ישירה. ולפיכך הורה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שמותר להניח שקיות ניילון מלאות מים בסמוך לדליקה, שכאשר תגיע האש אליהם, יצאו המים מן השקיות ויכבו את האש.

ויש מקילים לכבות את הדליקה במקום הפסד, באופן שיזלף את המים כלפי מעלה, והכיבוי יהיה לאחר שירדו המים למטה. (מנחת שלמה סימן לא).

וכן בכל מקום שיש שם ספר קודש, חומשים וגמרות וכדומה, מותר לומר לגוי בפירוש שיכבה את הדליקה, מפני בזיון כתבי הקודש. (מרן בשלחן ערוך סימן שלד סי"ח בשם גאון). ולפי זה כתב בספר מסגרת השלחן (על הקיצור שלחן ערוך סימן פה), שמותר לכבות כל שריפה שפורצת בבתי היהודים, מחמת המזוזות הקבועות בפתחי החדרים, שעלולות להשרף, ודינם כדין כתבי הקודש שמותר להצילם בשבת על ידי אמירה לגוי שיכבה את הדליקה.

כיבוי דליקות שפורצות בזמנינו
בזמנינו בכמה מקומות שפרצו דליקות, נהגו לטלפן על ידי טלפון בשבת, ולהזמין את מכבי האש לכבות את הדליקה. ונבאר את טעם ההיתר בזה:

הנה אין ספק, שאם יש חשש לסכנת נפשות מחמת הדליקה, בודאי שמותר לכבות את האש בשבת. כי אין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש. ולכן כתב הרב הגדול רבי נסים קרליץ זצ"ל בספר חוט שני (פרק לה אות ג), שבזמנינו שמצויים בסמוך לבתים בלוני גז, או מיכלים של סולר וכדומה, וכשתפול דליקה חס ושלום, עלולה האש להתפשט במהירות ולהגיע למכלי הגז ולהביא לפיצוצם, הרי שיש בדבר סכנת נפשות של ממש, שעלולים בני אדם הגרים באיזור להפגע מן האש, ולכן מותר לטלפן למכבי האש שיבואו לכבות את הדליקה כדי לקדם את פני הרעה שלא תבוא. שהרי זה בכלל פיקוח נפש.

ובדומה לזה כתב בספר ערוך השלחן (סימן שלד), לבאר את יסודות הדברים מן הגמרא, שכל שיש בדבר משום נזק של רבים, מותר לכבות את הדליקה בשבת. ומאחר ובזמנינו הבתים בנויים בסמוך לרשות הרבים, וממילא עלול לבוא נזק לרשות הרבים, לכן מותר לכבות את השריפות שבזמנינו, אפילו על ידי יהודי.

ולסיכום: עקרונית, אסור לכבות שריפה בשבת. אולם בזמנינו כתבו הפוסקים שמאחר וכמעט תמיד נשקפת סכנה לכל הסביבה אם לא יכבו את השריפה, מותר להזמין בשבת מכבי אש כדי שיכבו את השריפה בשבת, שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי דליקה בשבת, אז בעצם גם ליהודי בעל הבית בעצמו מותר כבר לכבות את השריפה עוד לפני אפילו שהגיעו מכבי האש או אם היא קטנה ויכול להשתלט עליה לבד. נכון? כ"ח חשון תשפ"ד / 12 בנובמבר 2023

נכון מאד. כשמותר להזמין מכבי אש, מותר גם לכבות בעצמו, ויפה שעה אחת קודם. תבורכו,

מה התיקון למי שכיבה אש שהתלהטה מנרות השבת והיה חשש שתתפשט הלאה? ט"ז תמוז תשפ"א / 26 ביוני 2021

אם מדובר בבנין מגורים, אין צריך תיקון. מאחר ובזמנינו כתבו כמה פוסקים שיש סכנה ממש באי כיבוי דליקה. 

בשבת, השמיכה שעל הפלטה החלה לבעור באש, בעלי שטף את החלק של השמיכה שנשרף במים ואח"כ החזיר אותה מעל הסיר שעל הפלטה, שאלתי רב בשכונתי והוא אמר שזה היה בסדר. האם זה לא היה בסדר, מה היינו אמורים לעשות? י"א סיון תשע"ג / 20 במאי 2013

אם היה חשש סכנה בדליקה, וכמו שביארנו, שבמקום שיש בלוני גאז, או בבנין ציבורי, ששייכת סכנת נפשות בדליקה, ובא אדם וכיבה את האש, על ידי מים, הרי שאין בכך איסור, ויכול היה להחזיר אחר כך את השמיכה ולהניחה על התבשיל.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה