הלכה ליום ראשון ט"ו תמוז תשפ"ד 21 ביולי 2024

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

כלפון מיכאל בן פלילה

מטופל בדיאליזה שזקוק לרחמים גדולים.

הוקדש על ידי

משפחתו

"לאק" בנטילת ידיים

שאלה: יש על צפורני "לאק", האם עלי להסיר את ה"לאק" לפני שאני נוטלת ידיים?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שצריך להזהר לפני נטילת ידיים, שלא יהיה דבר החוצץ בין היד לבין המים. כגון לכלוך וכיוצא בזה. וכל דבר שהוא חוצץ בטבילה, חוצץ גם בנטילת ידיים. כפי שהסברנו.

וכתבנו, שדבר שהוא חוצץ (רק במיעוט מהיד), ואין דרך בני האדם להסיר אותו, כגון מעט לכלוך שנוצא מאבק וכדומה, והוא נמצא תחת הצפורן בחלק שדבוק לבשר האצבעות, אין הוא חוצץ בנטילת ידיים. כי כך למדו רבותינו בהלכה למשה מסיני.

ועתה עלינו לדון, לגבי אשה המורחת לאק על צפורני אצבעות ידיה, האם הלאק הוא דבר החוצץ, או שאינו חוצץ?

דברי הרשב"א
שורש הדבר הובא בתשובת הרשב"א (המיוחסות לרמב"ן סימן קכד), שנשים הצובעות את ידיהם לנוי (ליופי), אינו חוצץ, משום שהצבע "נוי הוא להן, ואין מקפידות להסירו, ואדרבה, רוצות בקיומו, ועוד, שאין בו ממשות". עד כאן.

ובדבריו מבוארים שני טעמים להקל בצבע שהיו הנשים צובעות את ידיהן:

הטעם הראשון, משום שהנשים אינן מקפידות להסיר את הצבע, ואדרבה, הן רוצות בקיומו, ובודאי שהוא אינו חוצץ.

והטעם השני, מאחר ובצבע שהיו צובעות אין ממשות (כי היה נספג בעור הגוף, ואין לו ממשות הנראית בעין, כמו צבע לשיער), ולכן אינו חוצץ.

הלאק שמורחות הנשים בזמנינו
ולענין לאק שמורחות הנשים בזמנינו, נראה שאינן מקפידות להסירו, ואדרבה, הן חפצות בקיומו (כשהוא שלם, ולא כשהוא כבר שבור, ורוצות להסירו). אבל הטעם השני שכתב הרשב"א, "שאין בו ממשות", אין הדבר ברור לומר כן על הלאק שבזמנינו, שהרי הוא דבר ממשי, ויוצר שכבה על גבי הצפורן.

הדין למעשה, בנטילת ידיים ובטבילה
ולהלכה מדברי מרן השלחן ערוך (סימן קסא ס"ב) מבואר שכל שאין מקפידות להסירו, ואדרבה, חפצות בקיומו, אין צריך להסירו, אפילו אם יש בו ממשות.

לכן, הלאק, כל זמן שהנשים חפצות בקיומו, שהוא אינו שבור מרוב זמן שעבר עליו, אינו חוצץ בנטילת ידיים, ואף לכתחילה רשאית האשה ליטול ידיה עם הלאק.

ובודאי שלגבי טבילת אשה, עליה להזהר לכתחילה להסיר את הלאק מצפורניה, משום שלענין זה נהגו בנות ישראל שלא יהיה עליהן שום דבר החוצץ, אפילו אם מן הדין אינו חוצץ. ורק בדיעבד, אם ברצונה לטבול דוקא בצורה כזו, אנו מרשים לה לטבול כך. כפי שהורה בזה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

ולסיכום: אשה שיש לאק על צפורניה, רשאית ליטול את ידיה עם הלאק, כל שהיא חפצה בקיומו, ואינה רוצה להסירו.

ולענין טבילה, גם כן בשעת הדחק יש להקל בזה אם אין אפשרות אחרת. וכבר נאמר "מקוה ישראל ה'", ופירש מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בדרושיו עמוד לא), שפירוש הדברים, שבנוהג שבעולם, אדם שהרגיזוהו וחטאו לו רבים, והם באים לפניו אחד אחד, וכל אחד מזכיר לו את חטאיו כלפיו, ומבקש סליחה ומחילה, והוא מעביר על מדותיו וסולח לכל אחד ואחד, יש חשש גדול, אולי לאחר שכבר שבע רוגז, ורואה כל כך הרבה אנשים שגרמו לו צער, אולי לבסוף יתמלא כעס ולא יסכים לסלוח לאנשים שיבואו לבסוף. לכן נאמר "מקוה ישראל ה'", שכשם שהמקוה מטהר את הטמא, והטומאה לא נשארת במקוה, אלא נעלמת ופורחת לבלי שוב, ואפילו כל הטמאים שבעולם יטבלו במקוה אחד, הוא מטהר את כולם, כך הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל, שאפילו כל ישראל חוטאים, בכל זאת ה' יתברך מקבל כל אחד ואחד בתשובה כאילו רק הוא קיים בעולם, ומטהר אותו מחטאיו.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה