הלכה ליום חמישי י"ב תמוז תשפ"ד 18 ביולי 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שחר קריבושיי בן אריאלה ושלמה יצחק ז"ל

לעולמים נזכור אותך וניפגש בתחיית המתים. בינתיים עד אז תתפלל עלינו מלמעלה, בקש רחמים עלינו. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

האוהבים

חציצה בנטילת ידיים

שאלה: האם אני רשאי ליטול את ידי, אף על פי שיש על ידי איזה לכלוך או צבע וכדומה?

תשובה: צריך כל אדם להזהר מחציצה בנטילת ידיים. ו"חציצה" פירושו, כל דבר שמפריד וחוצץ בין היד לבין המים בשעת הנטילה. וכל דבר שחוצץ בטבילה במקווה, חוצץ לנטילת ידיים. כלומר, לכלוך שנמצא תחת הצפורניים, כשם שהוא עלול לגרום לחציצה בטבילה, כך הוא יכול לגרום לחציצה בנטילת ידיים.

מקור דין חציצה בנטילת ידיים
דין זה, שאסור שיהיה דבר שחוצץ בין הידיים לבין המים, נלמד מדיני חציצה בטבילת הגוף. ובגמרא במסכת פסחים (קט.) למדו רבותינו מן הפסוק "ורחץ במים כל בשרו", מכאן שאסור שיהיה דבר החוצץ בין גופו של האדם למים, כדי שיטהר. (שהרי נאמר "כל בשרו", ומשמע שכל גופו יהיה במים, ולא שיהיה מכוסה באיזה דבר החוצץ בינו לבין המים). וכן הדין לענין נטילת ידיים, שצריך שכל היד תהיה גלויה לפני המים, ולא יהיה דבר החוצץ ביניהם.

ובזה הסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בדרשותיו עמוד זך), מה שאמר רבי עקיבא (במשנה במסכת יומא פה:), אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרים, ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר, "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם", ועוד נאמר, "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'", כלומר, ה' יתברך הוא כמו מקוה לעם ישראל, וכשם שבמקוה יש לטבול בלי שום חציצה, כך הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל בשלימות, וכביכול כל עם ישראל דבוקים בה' יתברך בלי שום הפרעה, ולכן עליהם גם לשמור את עצמם מכל השפעה חיצונית שלא תדבק בהם, וצריכים לקבל עליהם את המצוות בשלימות, ולא לוותר חלילה על אחת המצוות, כדי שיהיו מוכשרים להתדבק בה' יתברך.

דבר החוצץ שמקפידים או שלא מקפידים להסירו
אמנם יש פרטי דינים רבים בדיני חציצה. ונזכיר רק את עיקר הדבר הנוגע לנו, והוא, שכל דבר שחוצץ ברוב היד, (כלומר, רוב מקום היד שצריך נטילה, נמצא עליו דבר החוצץ), הרי הוא חוצץ לנטילת ידיים בכל מקרה. אבל דבר שאינו חוצץ ברוב היד, אלא רק במיעוטה של היד, הרי הוא חוצץ, דוקא אם "מקפידים" בדרך כלל להסירו. כגון לכלוך הנמצא על היד, שדרך בני אדם להסירו ולא להשאר איתו, הרי שהוא חוצץ בנטילת ידיים. אבל דבר החוצץ במיעוט היד, ואין דרך בני אדם להסירו, כמו לדוגמא מעט צבע שקשה להסירו, אין דרך בני אדם להקפיד עליו, ואין הוא חוצץ בנטילת ידיים.

ובהלכה הבאה נבאר יותר בעזרת ה'.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב,
שאלתי בקשר להלכה היומית - האם טבעת נישואין, שהאישה נותנת כמתנה לגבר, נחשבת כחציצה לעניין נטילת ידיים, לעניין מקווה ולעניין הנחת תפילין?
תודה. כ' תמוז תשפ"א / 30 ביוני 2021

בנטילת ידיים היא חוצצת, מאחר ודרכו להסירה לפעמים. ואם אין דרכו להסירה לעולם, אפילו כשעובד בבוץ וכדומה, אזי אינו חייב להסירה.

בטבילה, הרי טבילה זו אינה מן הדין, וחציצה במיעוט מגופו אינה אלא מדרבנן, לכן אם ירצה יוכל לטבול עם הטבעת, ורק ממידת חסידות טוב שיסירנה.

לתפילין היא אינה חוצצת, (כי בלאו הכי אין דין חציצה ברצועות על היד). וגם בזה יש מידת חסידות להסירה. 

אם גבר צובע את הצפרנים בלק שקוף. האם זה לא ילבש? האם זה חציצה? י"ב כסלו תשע"ח / 30 בנובמבר 2017

במקום שהרבה גברים נוהגים כן, אין בזה משום לא ילבש. וגם אין בזה משום חציצה בזמן שהלאק בנוי היטב. אבל לא שמענו שבמקומותינו נוהגין כן, ורק הנשים עושות כן.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה