הלכה ליום שני י"ד ניסן תשפ"ד 22 באפריל 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת התינוקת הצדיקה

אדל בת אביטל ז"ל

הוקדש על ידי

משפחת אליאס אורנית

מה העבודה הזאת לכם

היום הוא יום שריפת חמץ. והזמן האחרון לשריפת חמץ בשנה זו (תשפ"ד) בירושלים, הוא באחת עשרה ושבע עשרה דקות בבוקר.

נאמר בהגדה של פסח, רשע מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם? "לכם" ולא "לו", ולפי שהוציא עצמו מן הכלל, כפר בעיקר, אף אתה, הכהה את שיניו ואמור לו, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים.

סיפר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, מעשה בהגאון רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן, שנשאל על ידי אדם אחד, למה כעס כל כך בעל ההגדה על שאלת הרשע "מה העבודה הזאת לכם", וכתב, שיש להקהות את שיניו של הרשע. והרי התורה אומרת בפירוש, שכאשר ישאל הבן הרשע את השאלה הזו, אזי יש להשיבו בנחת ובנימוס, כמו שנאמר: "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם, ואֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם, וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל". ואם כן, מדוע זה ציוה בעל ההגדה לנהוג עם הבן השואל שאלה זו בצורה תקיפה כל כך?

והרב ז"ל, השיב לו לשואל, תשובה יפה לפי ערכו. לאמור, כי אם הרשע הוא יחידי במקומו ובעירו, וכולם צדיקים וישרים, הרי הוא יתבייש לבוא ולשאול "מה העבודה הזאת לכם", כאילו הוא לא שייך כלל לענין. ובודאי שלא יעז ללגלג על מנהג כל בני עירו, שהרי אז יקומו כל בני העיר להקהות את שיניו, ולהכותו מנה אחת אפיים על שהעז פניו לדבר נגדם בחוצפה בגאווה ובוז.

ובמקרה כזה, שהרשע הוא יחידי, באמת מגיע לו שינהגו עמו בתקיפות, כאשר הוא בא לפגוע באמונת כלל הציבור, ומנחיל את הבליו לכל שומע.

אולם אם יתרבו האנשים הרשעים, כמו שבעונות הרבים אנו רואים בזמן הזה, ויהיו הרשעים רוב בני העיר, הרי שאז, לא יחתו מפני כל, ויעזו פניהם לומר ככל אשר על לבם, ויזעקו בקול גדול "מה העבודה הזאת לכם".

ולכן באה התורה, שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, ואמרה, "והיה כי יאמרו אליכם בניכם (בלשון רבים), מה העבודה הזאת לכם", עליכם להשיב להם בנחת ושלוה: "ואמרתם (אמירה – לשון רכה), זבח פסח הוא לה'". כי אסור להתגרות ברשעים בשעה שהשעה משחקת להם וידם על העליונה.

ולכן בהגדה של פסח שהשואל הוא יחידי, שהרי מדובר על "אחד רשע", והוא הדיוט קופץ בראש, לומר "מה העבודה הזאת לכם", במקרה כזה, עלינו להטיח בו אבן ולהקהות את שיניו! (חזון עובדיה על הגדה של פסח, עמוד ריח).

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה