הלכה ליום שני י"ד ניסן תשפ"ד 22 באפריל 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת התינוקת הצדיקה

אדל בת אביטל ז"ל

הוקדש על ידי

משפחת אליאס אורנית

מה העבודה הזאת לכם

היום הוא יום שריפת חמץ. והזמן האחרון לשריפת חמץ בשנה זו (תשפ"ד) בירושלים, הוא באחת עשרה ושבע עשרה דקות בבוקר.

נאמר בהגדה של פסח, רשע מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם? "לכם" ולא "לו", ולפי שהוציא עצמו מן הכלל, כפר בעיקר, אף אתה, הכהה את שיניו ואמור לו, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים.

סיפר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, מעשה בהגאון רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן, שנשאל על ידי אדם אחד, למה כעס כל כך בעל ההגדה על שאלת הרשע "מה העבודה הזאת לכם", וכתב, שיש להקהות את שיניו של הרשע. והרי התורה אומרת בפירוש, שכאשר ישאל הבן הרשע את השאלה הזו, אזי יש להשיבו בנחת ובנימוס, כמו שנאמר: "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם, ואֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם, וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל". ואם כן, מדוע זה ציוה בעל ההגדה לנהוג עם הבן השואל שאלה זו בצורה תקיפה כל כך?

והרב ז"ל, השיב לו לשואל, תשובה יפה לפי ערכו. לאמור, כי אם הרשע הוא יחידי במקומו ובעירו, וכולם צדיקים וישרים, הרי הוא יתבייש לבוא ולשאול "מה העבודה הזאת לכם", כאילו הוא לא שייך כלל לענין. ובודאי שלא יעז ללגלג על מנהג כל בני עירו, שהרי אז יקומו כל בני העיר להקהות את שיניו, ולהכותו מנה אחת אפיים על שהעז פניו לדבר נגדם בחוצפה בגאווה ובוז.

ובמקרה כזה, שהרשע הוא יחידי, באמת מגיע לו שינהגו עמו בתקיפות, כאשר הוא בא לפגוע באמונת כלל הציבור, ומנחיל את הבליו לכל שומע.

אולם אם יתרבו האנשים הרשעים, כמו שבעונות הרבים אנו רואים בזמן הזה, ויהיו הרשעים רוב בני העיר, הרי שאז, לא יחתו מפני כל, ויעזו פניהם לומר ככל אשר על לבם, ויזעקו בקול גדול "מה העבודה הזאת לכם".

ולכן באה התורה, שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, ואמרה, "והיה כי יאמרו אליכם בניכם (בלשון רבים), מה העבודה הזאת לכם", עליכם להשיב להם בנחת ושלוה: "ואמרתם (אמירה – לשון רכה), זבח פסח הוא לה'". כי אסור להתגרות ברשעים בשעה שהשעה משחקת להם וידם על העליונה.

ולכן בהגדה של פסח שהשואל הוא יחידי, שהרי מדובר על "אחד רשע", והוא הדיוט קופץ בראש, לומר "מה העבודה הזאת לכם", במקרה כזה, עלינו להטיח בו אבן ולהקהות את שיניו! (חזון עובדיה על הגדה של פסח, עמוד ריח).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה