הלכה ליום שלישי כ"ה שבט תשע"ג 5 בפברואר 2013

ההלכה מוקדשת לרפואה וחזרה בתשובה עבור

אמנון בן רומיה

הוקדש על ידי

פלוני

חרש אילם

שאלה: חרש אילם, שלמד על ידי מורים מוסמכים, ומתנהג כאיש פיקח (בריא), ויכול גם כן לדבר קצת, אלא שאין מבטאו ברור. האם יוכל להצטרף לעשרה (למנין) לכל דבר שבקדושה?
 
תשובה: ילדים קטנים, וכן אדם שהוא שוטה, אינם מצטרפים למנין עשרה, כלומר, אי אפשר לצרפם למנין בכדי לומר "קדושה – נקדישך ונעריצך", או "קדיש" וכדומה. משום שאינם בני דעת כל כך.
 
דברי רבותינו אודות חרש ואילם
ובלשון חז"ל מצאנו פעמים רבות את הצירוף: "חרש שוטה וקטן", שאינם מצטרפים למנין עשרה, ואינם חייבים במצוות. אולם בגמרא במסכת חגיגה (דף ב:) אמרו, שהמדבר ואינו שומע (חרש), וכן השומע ואינו מדבר (אילם), הרי הם כפיקחים לכל דבריהם, חרש שדיברו בו חכמים בכל מקום (שהשוו אותו לשוטה שאין בו דעת), זהו שאינו שומע ואינו מדבר.
 
כלומר, בגמרא מבואר לכאורה, שאותם המוגדרים בזמנינו "חרשים אלמים", דינם כשוטה. אבל מי שהוא רק "חרש" שאינו שומע, או רק "אילם" שאינו מדבר, אין דינו כשוטה, והוא מצטרף למנין ומחוייב בכל המצוות. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן נה ס"ח).
 
ההבדל בין הדורות
ובאמת שבדורות הקודמים, אותם הנקראים "חרשים אלמים", לא היו בני דעת כל כך, כי לא היה ידוע למחנכים כיצד להדריכם כיאות, ולכן לא היה ספק בדבר שדינם כשוטים. ורק בדורות האחרונים, החלו הפוסקים לדון בחרשים אלמים, שהם פקחים לכל דבריהם, האם דינם נותר כדין "שוטה" או לא.
 
דברי הצמח צדק
ובשו"ת צמח צדק (סימן עג) כתב, לגבי חרש אילם, והוא חייט אומן נפלא, ונושא ונותן במלאכתו כאיש פיקח, שאף על פי כן דינו כשוטה וקטן, שמאחר וחכמים קבעו שדינו כשוטה, אין לחלק בין חרש לחרש, ולעולם אי אפשר לצרפו למנין. וכן כתב הגאון מהר"ם שיק, שאין לאכול משחיטתו של שוחט חרש אילם, אפילו אם הוא מתנהג כאדם פיקח.
 
דברי הכתב סופר
לעומתם, בשו"ת שבט סופר, הביא המחבר את תשובת הגאון רבי מרדכי הלוי איש הורויץ, שכתב שאם החרש אילם יתחנך בבית ספר מיוחד לחרשים אילמים, וילמד לדבר מעט על ידי רמיזות ותנועות, ויבין להתפלל ולישא וליתן עם בני אדם, יהיה בודאי חייב במצוות כשאר כל ישראל.
 
והגאון המחבר עצמו הוסיף, ששמע מאביו, בעל ה"כתב סופר", שלאחר שביקר בעיר וינא בבית הספר לחרשים אילמים, ועמד מקרוב על סדר לימודם וחינוכם, היה מופתע לטובה מכל מה שראו עיניו, עד שביקש ממנהלי המוסד שידאגו לכל התלמידים לזוג תפילין, כדי שיוכלו להניחם ככל ישראל.
 
ולאור דבריהם, ובתוספת סברות אחרות, כתבו עוד מגדולי האחרונים, ובהם הרב הראשי לישראל רבי יצחק איזיק הלוי הרצוג, שנראה לומר שהחרשים אילמים בני זמנינו, מחוייבים במצוות. ועל כל פנים לענין צירוף למנין, נראה שיש לצרפם.
 
הדין למעשה
ולהלכה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א (בשו"ת יחוה דעת ח"ב סימן ו), שמעיקר הדין אפשר לסמוך על דברי הפוסקים שכתבו לצרף למנין את החרש אילם שלמד בבית ספר מיוחד. אולם לכתחילה ראוי, שאם אין שם עשרה אלא בצירוף החרש אילם, אזי השליח ציבור לא יחזור על התפלה (חזרת הש"ץ), אלא יאמר תפלת שמונה עשרה פעם אחת עם הקדושה. כדי שלא להכנס לחשש ברכה לבטלה.
 
וסיים דבריו: שהשם יתברך יחוס על כל עמו ישראל, וישלח דברו וירפאם רפואת הנפש ורפואת הגוף, בבריאות שלמה. ומלאה הארץ דעה את ה'.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אילם חירש הוא העשירי – איך הוא יוכל להצטרף למניין, שכן הוא לא יכול לענות אמן ולא לענות "ברוך הוא וברוך שמו" (כי הוא אילם) ואז אין עשרה שעונים? כ"ו שבט תשע"ג / 6 בפברואר 2013

יכול בשעת הדחק להצטרף למנין, אף על פי שאינו עונה אמן, שאין זה מעכב בדיעבד.

אני קוראת את הדברים בהלם, זעזוע ותדהמה.  
יואילו רבותינו הנכבדים לבדוק את כל המחקרים החדשים ואות אוכלוסיית החרשים-אילמים בישראל על מנת לוודא ולהשכיל מה רב המרחק ביניהם לבין שוטים. 
אין שום קשר בין אינטליגנציה לבין חרשות ואילמות, אלא רק יחס חברה אליהם כאל שוטים ומפגרים, אלא אם מדובר על שילוב של מספר מומים או שילוב של אילמות עם אינטליגנציה גבולית. כ"ה שבט תשע"ג / 5 בפברואר 2013

הוא אשר דיברנו. בהיות ובדורות האחרונים השתנה מצב החרשים לאין ערוך, וזאת בזכות הטיפול הנכון שלמדו בני האדם להעניק להם, לכן אין דינם כשוטים. ולעומת זאת, בדורות הקודמים, שלא ידעו כלל וכלל להדריך את החרשים בצורה נכונה, הם היו דומים מבחינת הדין לשוטים, כיון שלא היתה דעתם צלולה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה