הלכה ליום שני כ"ז אדר תשפ"ב 28 בפברואר 2022

המתאחר לבית הכנסת בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו, שמי שאיחר להגיע לבית הכנסת בתפלת שחרית, ורואה שאם יתפלל את כל סדר התפלה, לא יוכל לעמוד בתפלת העמידה עם הציבור, עליו לדלג קטעים בתפלה, כפי שביארנו, כדי שלא יאבד את ה"תפלה בציבור" שמעלתה גדולה.

ועתה נבאר, אודות אדם המאחר לבא לבית הכנסת בשחרית של שבת. וכפי הנראה, הוא יספיק לומר את כל מזמורי התפלה (פסוקי דזמרה, שהם המזמורים, מ"מזמור שיר ליום בשבת", ועד "שירת הים"), אבל לא יוכל לומר גם את "נשמת כל חי" שאנו רגילים לומר בכל שבת. והשאלה היא, האם כדאי לדלג מזמורים מתוך ה"פסוקי דזמרה", ובכך להספיק לומר את נוסח "נשמת כל חי", או שעדיף יותר לומר את כל הפסוקי דזמרה, ולדלג את "נשמת כל חי".

שיטת ה"חיי אדם"
ובספר חיי אדם (כלל יט) כתב, שבשבת מוטב לדלג פסוקי דזמרה, ממה שידלג נשמת כל חי, כי חובה לומר "נשמת" בשבת, שנקראת "ברכת השיר". ולכן, אם אין שהות כל כך, יאמר "ברוך שאמר", "תהלה לדוד", "נשמת", ו"ישתבח". וכדבריו פסקו כמה מהאחרונים.

שיטת ה"שלמי ציבור"
ולעומתו בספר "שלמי ציבור" כתב, שאם אינו יכול לומר גם "פסוקי דזמרה" וגם "נשמת כל חי", מוטב לדלג "נשמת" ממה שידלג בגוף הפסוקי דזמרה. שהרי כלל גדול בידינו "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם", כלומר, דבר שהוא קבוע, כמו פסוקי דזמרה שאנו קוראים בכל יום, הם קודמים לדבר שאינו קבוע כל כך, כמו "נשמת" שאנו אומרים רק בשבת. וגם בשיטה זו נקטו הרבה מרבותינו האחרונים.

דברי מרן רבינו זצ"ל
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שאין הכרח לדברי החיי אדם, שכן אמירת "נשמת כל חי" אינה חובה כל כך כמו פסוקי דזמרה, אלא מנהג בלבד. כמו שכתב הרמב"ם (בסדר התפלה) בזו הלשון: "ובשבת נהגו כל העם להוסיף לפני ישתבח נוסח נשמת כל חי". ומבואר שאמירת נשמת כל חי אינה חיוב מן הדין ממש, אלא בתורת מנהג, (כמו אמירת שירת הים, שגם כן אינה אלא מנהג).

ובפרט שנוסח נשמת כל חי לא מוזכר כלל בגמרא שיש לאמרו בכל שבת בתפלה, ולכן בודאי שיש להעדיף את אמירת "פסוקי דזמרה" הקבועים בכל יום, על פני אמירת "נשמת כל חי".

ולסיכום: המתאחר לתפלת שחרית ביום שבת, ורואה שלא יוכל להספיק להתפלל עם הציבור, אלא אם ידלג קטעים מן התפלה, מוטב שידלג את אמירת "נשמת כל חי", ממה שידלג את אמירת "פסוקי דזמרה" הקבועים בכל יום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה