הלכה ליום ראשון ג' כסלו תשפ"ב 7 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

שנים רבות היה יתום מאב ואם וערירי. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

מדיני הקידוש

ביארנו שיש מצוה מן התורה לקדש בליל שבת, ומדברי רבותינו למדנו שיש לקדש על כוס יין.

הכל חייבים בקידוש, ומכל מקום המנהג הוא שבעל הבית מקדש ומוציא את בני ביתו ידי חובת הקידוש, מדין "שומע כעונה", דהיינו שמי ששומע את הקידוש הרי הוא כמי שאומר את הקידוש בעצמו. לפיכך, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, (על פי דברי מהר"ש אבוהב בספרו דבר שמואל), שבשעה שהמקדש מזכיר שם ה' בברכות הקידוש, לא יענו אחריו בני הבית "ברוך הוא וברוך שמו", שכל ברכה שהשומעים יוצאים בה ידי חובה אין לענות ברוך הוא וברוך שמו. והטעם לזה שמכיון שהשומע הרי הוא כמו שמברך בעצמו, אם הוא מפסיק לענות "ברוך הוא וברוך שמו" אחר הזכרת שם ה', נחשב כמי שמוסיף ומפסיק באמצע הברכה (כאילו אומר "ברוך אתה ה' ברוך הוא וברוך שמו וכו') ומשנה מנוסח הברכה שקבעו רבותינו.

מכיון שכל בני הבית יוצאים ידי חובת הקידוש בשמיעתם אותו מפי המקדש, צריך שישימו ליבם היטב לשמוע ברכת הקידוש מתחילה ועד סוף מפי המקדש. וחייבים כל השומעים לכוין לצאת ידי חובת הקידוש, וכן צריך שיכוין המקדש להוציאם ידי חובה. (וכפי שהסברנו גם לענין קריאת המגילה בפורים).

אסור לטעום כלום מזמן שקיעת החמה בליל שבת עד שיקדש. ואפילו מים אסור לשתות עד שיקדש. (ואם קיבל עליו שבת מבעוד יום, אסור מיד לטעום עד שיקדש, אף על פי שעדיין לא שקעה החמה).

לפני הקידוש צריך שתהיה מפה פרוסה על השולחן, ויהיו מונחים עליה שתי החלות (או שני כיכרות לחם אחר) ואחר כך יש לפרוס על גבי החלות מפית אחרת. וזה זכר למן שירד במדבר, שהיה כמונח בקופסא, טל למטה וטל למעלה והמן באמצע. ובתלמוד ירושלמי הוסיפו טעם לזה, לפי שאם תהיה הפת מגולה והוא אינו מקדים לברך עליה אלא מעדיף לברך על היין, הרי זה כמו שמבייש את הפת, ויש גם סוברים שאם הפת אינה מכוסה, באמת צריך לקדש עליה ולא על היין, ולכן יש לכסות את החלות ואחר כך לקדש על היין.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי עניית ברוך הוא וברוך שמו, הרי זה דין מפורש שכתוב בשלחן ערוך, שיש לענות ברוך הוא וברוך שמו על כל הברכות. ואיך אתם כותבים שזה לא דין? ועוד שמרן הגר"ש משאש זצ"ל כתב להמשיך בבמנהג, וכל אחד ימשיך במנהגי אבותיו! כ"ו חשון תשע"ז / 27 בנובמבר 2016

כוונת דברינו היא, להביא את הבעיה הגדולה שיש בעניית ברוך הוא וברוך שמו, לעומת המעלה שיש באמירת ברוך הוא וברוך שמו, שאינו אלא מנהג בלבד. ולכן לדעת מרן זצ"ל, כשעומד מנהג, שגם הוא שנוי במחלוקת, ומנהג זה מהווה בעיה רצינית בהלכה, יש לבטלו. אבל הגר"ש משאש ורבנים אחרים זצ"ל, היתה דעתם ליישב את המנהג בכל תוקף. וידוע שהיא מחלוקת ישנה, כי מרן זצ"ל אין דעתו נוחה משיטה זו, ואנו מביאים את הדברים כפי דעתו דעת עליון.

האם חובה לקדש כאשר חלות מונחות על השולחן או שאפשק לקדש גם כשאינם על השולחן?
האם יש בזה מדין מנהג טוב או שגם זה לא? כ"ט שבט תש"ע / 13 בפברואר 2010

שלום רב!

בליל שבת, נכון שהחלות תהינה מונחות על השלחן על גבי המפה לפני הקידוש, ויכסה אותם במפה. וביום שבת בבוקר, לא נהגו להקפיד על כך.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

אני מרוקאי וראיתי פסק הלכה של הרב משאש שכותב שעניית "ברוך הוא וברוך שמו" לא מהווה הפסק, גם בברכות כגון אלו שהמברך מוציא ידי חובה אחרים ע"י השמיעה.
כך ראיתי את סבי ז"ל שנהג.
שאלתי היא:       1. האם להמשיך לענות "ברוך הוא וברוך שמו" ?
                        2. מדוע לא התייחס מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א לדעת הרב משאש ? כ"ט שבט תש"ע / 13 בפברואר 2010

שלום רב!

מרן הרב שליט"א התייחס כמה וכמה פעמים לדבריו של הגאון הרב שלום משאש. והוא האריך בכמה מקומות לדחות דבריו.

ולענין שאלתך האם עליך לשנות את המנהג. לדעת מרן הרב שליט"א, עליך לשנות את המנהג. והיו כמה וכמה תלמידי חכמים גדולים ועצומים, מבני מרוקו, ששינו את מנהגם בכמה ענינים וגם בענין הזה. והם ראויים לשבח על כך, שהתעלו מעל שיקולים שונים, והחליטו לשנות מנהגם לפי אמיתתה של הלכה. וכמו שאנו בני בבל, שינינו כמה מנהגים, מפני שלא היו נכונים על פי ההלכה. אולם רבים מבני מרוקו, אינם מוכנים לשנות את מנהגם בזה, כי מנהגי אבותיהם יקרים מאד בעיניהם. והגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א, כתב שבדיעבד יצאו ידי חובת הברכה, למרות שענו ברוך הוא וברוך שמו. אך גם הוא כתב, שעדיף יותר שיעזבו מנהג אבותיהם, ולא יענו ברוך הוא וברוך שמו, וכן הוא נוהג. ועל כן למעשה, הנכון הוא שלא תאמר ברוך הוא וברוך שמו בברכה שאתה יוצא בה ידי חובה. ותבא עליך ברכת טוב.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם אפשר לעשות קידוש גם עם מיץ פירות אחר מיין כמו ספרינג וכד'? כ"ט שבט תש"ע / 13 בפברואר 2010

שלום רב!

אין לעשות קידוש ממשקאות קלים כגון ספרינג וכדומה. אבל מותר לעשות קידוש עם מיץ ענבים.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה