הלכה ליום חמישי כ"ט חשון תשפ"ב 4 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרדכי בן גוהר ז"ל

הוקדש על ידי

משפחתו

חיוב נשים בקידוש

נשים חייבות בקידוש מן התורה, ואף על פי שכל מצות עשה (דהיינו מצוה שהיא בקום עשה) שהזמן גרמא (שהזמן גורם לה, כגון מצות סוכה בחג הסוכות, זמן חג הסוכות גורם למצוה זו, שהרי בכל השנה אין חיוב לשבת בסוכה), נשים פטורות ממנה, כמו שביארנו בכמה הזדמנויות, מכל מקום במצות הקידוש הן חייבות מן התורה, שנאמר בלוחות הראשונות (בפרשת יתרו) "זכור" את יום השבת לקדשו, ונאמר בלוחות אחרונות (בפרשת ואתחנן) "שמור" את יום השבת לקדשו. וקבלו חז"ל, כי זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו (שהשם יתברך אמר בזמן מתן תורה "זכור" ו"שמור" בבת אחת) בכדי ללמדינו: כל שישנו בשמירת השבת, שמוזהר שלא לעשות מלאכה בשבת, ישנו בזכירה, כלומר שחייב בקידוש. והואיל והנשים מוזהרות אף הן על שמירת שבת כהלכתה, כי על מצוות לא תעשה נשים חייבות אף כשהזמן גרמן, (וכמו איסור אכילה ביום הכפורים), לפיכך ישנן גם בחיוב זכירת שבת, דהיינו קידוש היום. (ברכות כ:). ולכן הנשים יכולות להוציא את האנשים ידי חובת קידוש, הואיל והן מצוות על קידוש כמותם, ומשום צניעות, נכון שהאשה לא תקדש על היין להוציא אנשים ידי חובה אלא כשהם מבני ביתה.

מכיון שילדים שלא הגיעו לגיל מצוות אינם חייבים במצות קידוש מן התורה ממש, אינם יכולים להוציא ידי חובת קידוש אנשים מבוגרים החייבים במצות קידוש מן התורה.

סומא, כלומר, מי שהוא עיור, חייב בכל המצוות מן התורה, כדעת חכמים (בבבא קמא דף פז.), ולכן הסומא רשאי לקדש על היין ולהוציא את כל בני ביתו ידי חובתם במצות הקידוש.

בזמן רבותינו חכמי הש"ס, היה היין חזק וחריף מאד, ולא היה ראוי לשתיה בלא שימזגוהו תחילה במים, כלומר, שהיו מערבים בו מים, ואז היה טוב לשתיה. ועל כן חייבים היו למזוג בתחילה את היין במים, ורק אחר כך היו מקדשים עליו. ולפי זה בזמנינו אין חיוב למזוג את היין במים. וכל שכן שאין חיוב למזוג "מיץ ענבים" במים, שהרי אין בו חריפות כלל. ומכל מקום, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שטוב למזוג את היין במים, באופן שישפוך לתוכו מעט מים, שלוש פעמים, וכן יש לנהוג אף כשמקדש על מיץ ענבים. וטעם הדבר הוא על פי הסוד, כמו שכתב רבינו יוסף חיים ז"ל בשם הרב בעל מעבר יבק. ועל כן הנכון הוא למזגו שלוש פעמים, בכל פעם טיפה אחת, ורק אחר כך לקדש עליו. והמזיגה תהיה סמוך לקידוש, דהיינו לפני שיתחיל באמירת "יום הששי", ולא בשעת הקידוש ממש.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב,עניתם לגבי השאלה אם יש מקום לנשק את ידי אביו לאחר ברכתו או לאחר ברכת כהנים,ואמרתם '' אין ענין בזה ולא ראינו שנהגו בזה'',אני די מתפלא כי כשהייתי ( בצעירותי)בארץ במשך 20 שנה,בבית הכנסת הספרדי ( מרוקו, אלג'יריה,תוניסיה ועוד) נהגו ונהגנו לנשק את ידי אבא לאחר ברכת כהנים,וגם היום בצרפת אצלנו בבית הכנסת הספרדי מכל עדות צפון אפריקה נוהגים לנשק את ידי האבא(או את ידי המברך). כ"ט חשון תשפ"ב / 4 בנובמבר 2021

בבתי כנסת שהזכרת, שם נוהגים שהילדים מסתופפים תחת טלית אביהם בשעת ברכת כהנים, ואז ודאי דרך כבוד כשהם נפרדים מאביהם שהאציל עליהם, מנשקים את ידו לכבוד ולתפארת, ותשובתי היתה על עצם ברכת הכהנים מבלי להתייחס למנהג זה שבאמת ברוב קהילות ישראל לא נהגו בו. (הכם שהוא מנהג יפה ונכון לנהוג בו).

מה הטעם של הנוהגים בשעת הקידוש של ליל שבת שהנשים יושבות בקידוש והאנשים עומדים כ"ד תשרי תשפ"ב / 30 בספטמבר 2021

המנהג הנכון הוא שכולם עומדים. אותם שרק האנשים עומדים, מפני שעומדים לשם עדות, והנשים אינם כשרות לעדות. אבל באמת גם הן צריכות להעיד על מעשה בראשית, שאין כאן עדות בבית דין, ועוד שעומדים גם מפני כבוד השבת והמלאכים, ויש עוד טעמים. לכן הנכון הוא שכולם יעמדו.

בהלכה שפרסמתם הבוקר יש פיסקה האומרת - "ומשום צניעות, נכון שהאשה לא תקדש על היין להוציא אנשים ידי חובה אלא כשהם מבני ביתה."
הייתי מודה לכם אם תציינו בפני מקור דין זה בכתבי מרן הר"ע יוסף, מכיון שחיפשתי בכל כתביו הנוגעים להלכות שבת וקידוש בשבת ויו"ט ולא מצאתי חומרה זו.  ואכן, כעין זה מופיע במשנה ברורה בסימן רע"א סעיף ב' ס"ק ד' (ומקורו באגודה שאין הבית יוסף מביאו) - אבל בדקתי ולא מצאתי שמרן הרע"י הביא דבריו להלכה למעשה בשום מקום. 
והנני מבקשכם להעיר עיני בפרט זה. כ"ז שבט תש"ע / 11 בפברואר 2010

שלום רב!

מקור הדברים הוא באמת במשנה ברורה כמו שכתבתם. ובשאר הפוסקים שהובאו שם.
מרן הרב שליט"א כתב את הדברים בירחון "קול סיני" במדור ההלכה החודשית סימן כ"א. (כמדומה שהירחון נדפס בשנת תש"ל).

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה