הלכה ליום חמישי י"ג שבט תשע"ז 9 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אברהם ברטי בן גרסיה

הוקדש על ידי

אייסק חנונו

ליל ט"ו בשבט שחל בשבת

בשנה זו (התשע"ז), יחול ליל ט"ו בשבט בליל שבת. ונחלקו רבותינו הפוסקים, בשנה שחל ליל ט"ו בשבט בשבת, שנוהגים לאכול בלילה הזה מיני פירות כפי שכתבתנו, האם יש לאכול את מיני הפירות בין הקידוש לברכת המוציא לחם מן הארץ. או שיש לאכול את הפירות לאחר ברכת המוציא לחם מן הארץ, או שאולי עדיף לאכול את הפירות לאחר ברכת המזון.

ונבאר בקצרה את שיטות הפוסקים בענין מי שאוכל פירות לפני ברכת המוציא, לאחר הקידוש (והפוסקים דנו בזה לגבי מי ששתה כוס יין בליל פסח, לאחר הקידוש, לפני נטילת ידיים):

דעת הרז"ה
כתב רבינו זרחיה הלוי, "בעל המאור", לגבי ליל פסח, ששותים את כוסות היין הראשונים לפני ברכת "המוציא". שאין לברך "ברכה אחרונה" אחרי שתיית היין, משום שברכת המזון שיברכו לאחר הסעודה, פוטרת מברכה אחרונה על היין. וכן דעת רבינו הרא"ש. ולפיכך למדנו, שמי שיאכל את הפירות של ט"ו בשבט לאחר הקידוש, לפני ברכת המוציא לחם מן הארץ, הרי שלדעת הרז"ה, אותו אדם לא יכול לברך ברכה אחרונה על הפירות שיאכל, מפני שברכת המזון שתבוא לאחר הסעודה, תפטור גם את הפירות הללו מברכה אחרונה.

דעת הרי"ף
ולעומתם, דעת הרי"ף והרמב"ן ועוד, שיש לברך ברכה אחרונה לאחר שתיית היין, קודם ברכת המוציא. משום שיין ששתו ממנו לפני ברכת המוציא, אינו נפטר מברכה אחרונה בברכת המזון שתבא אחר כך. נמצא אם כן לדעת הרי"ף, שמי שיאכל את פירות ט"ו בשבט לאחר הקידוש, לפני ברכת המוציא, עליו לברך ברכה אחרונה לאחר מכן. ואינו יוצא ידי חובת הברכה ב"ברכת המזון".

פסק מרן זצ"ל
לפיכך, מאחר והדבר שנוי במחלוקת הפוסקים, פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאין להכנס לכתחילה לספק זה. ויש לאכול את הפירות רק לאחר ברכת המוציא לחם מן הארץ, ולא קודם לכן. (שו"ת יחוה דעת ח"א סימן פב, ובספר חזון עובדיה ימים נוראים עמוד צז, ובספר חזון עובדיה על הלכות ברכות, עמוד ד). ואז לכל הדעות, ברכת המזון תפטור את הפירות מברכה אחרונה.

להגיש את הפירות לאחר ברכת המזון
עוד כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (בספרו על הלכות ברכות עמוד ח), שהדרך המובחרת ביותר, היא להניח את הפירות המובאים על השלחן בליל ט"ו בשבט, ולאכול מהם רק לאחר ברכת המזון. שעל ידי כן, יוכלו לברך על הפירות והירקות ברכה ראשונה, וגם ברכה אחרונה, (ברכת מעין שלוש וברכת נפשות), וכך יוכלו להרבות בברכות ביום שבת, ולהשלים מנין מאה ברכות ביום זה.

ולסיכום: טוב שלא להביא את הפירות בליל ט"ו בשבט, אלא לאחר ברכת המזון. ואין לאכול את הפירות בין הקידוש לברכת המוציא.

שאלות ותשובות על ההלכה

ירק שלא אכלתי שנה שלמה, האם לברך עליו ברכת שהחיינו? כ"ט שבט תשע"ז / 25 בפברואר 2017

אם הוא ירק שמתחדש משנה לשנה, וניכר עליו שהוא חדש, כמו למשל כרובית, אפשר לברך שהחיינו.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה