הלכה ליום שלישי י"ג שבט תשפ"א 26 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יצחק צפתי בן מרדכי ז"ל ועליזה צפתי בת מרים ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

נכדם

המשך סדר הקדימה בברכות

סיכום הדינים שלמדנו עד כה
בהלכות הקודמות ביארנו שיש סדר לברכות, לעיתים מחמת חשיבות המאכל ולעיתים מחמת חשיבות הברכה. וכפי שביארנו.

הקדמת בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה
עד עתה למדנו, שכאשר מונחים לפני האדם שני פירות, האחד משבעת המינים, והשני שאינו משבעת המינים, יש להקדים פרי מסויים על פני חבירו. וכעת נותר לנו לבאר, כאשר מונחים לפנינו מיני פירות מפרי העץ, ומיני ירקות מפרי האדמה. כגון אבטיח (שברכתו בורא פרי האדמה) ותפוח, או מלפפון ותמר, האם יש לאחד מהם עדיפות על פני חבירו?

מחלוקת הראשונים
ובאמת שנחלקו בדין זה רבותינו הראשונים, שיש אומרים, שמכיון שברכת בורא פרי האדמה כוללת בתוכה גם את פירות העץ (שהרי גם האילנות גדלים באדמה), לכן ברכת בורא פרי האדמה נחשבת לפחות "מבוררת" מברכת בורא פרי העץ, ולפיכך יש להקדים את ברכת בורא פרי העץ תחלה, שהיא מבוררת יותר. וזו היא דעת בעל הלכות גדולות ועוד.

אולם דעת רוב רבותינו הראשונים, שאין דין קדימה במקרה זה, ודוקא לגבי ברכת שהכל, שהיא כוללנית מאד, לכן חשיבותה מועטת, ויש להקדים את ברכת בורא פרי העץ לפניה, אבל ברכת בורא פרי האדמה, אינה נחשבת לפחותה מברכת בורא פרי העץ, ואין סדר קדימה ביניהן כלל. וכן דעת רבינו האי גאון והרי"ף ועוד.

הדין למעשה
ולמעשה פסק מרן השלחן ערוך (בסימן ריא סעיף ג) כשיטת רוב הראשונים, שאין דין קדימה בין ברכת בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה. ולכן מי שמונחים לפניו פרי העץ ופרי האדמה, רשאי לברך על איזה מהם שירצה, ולטעום ממנו, ואחר כך יברך על חבירו. ולכן בנדון שלנו, שמונחים לפניו אבטיח ותפוח, רשאי לברך על איזה מהם שירצה. (ומכל מקום כתב מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שהמדקדק לברך בורא פרי העץ תחילה, תבוא עליו ברכה, וכן נכון לנהוג, אלא אם פרי האדמה חביב עליו יותר, שאז יקדימנו לפרי העץ).

הקדמת פרי משבעת המינים על פני ירק האדמה
ולא זו בלבד שאין חיוב להקדים את פרי העץ לפרי האדמה, אלא אפילו אם פרי העץ הוא משבעת המינים, וכגון בדוגמא שלנו, כשהונחו לפניו מלפפונים ותמרים, שמלפפונים ברכתם בורא פרי האדמה, והתמרים ברכתם בורא פרי העץ והם משבעת המינים, גם כן אין חיוב להקדימם בתחילה. שלא אמרו שיש להקדים מין שבעת המינים על פני חבירו, אלא כששניהם ברכותיהם שוות, כגון תמרים ותפוחים. אבל כשבלאו הכי אין ברכותיהם שוות, וכגון מלפפונים ותמרים, אין כל חיוב להקדים את התמרים על המלפפונים.

ולסיכום: כאשר מונחים פירות, האחד מפרי האדמה והשני מפרי העץ, אין חיוב להקדים פרי מסויים על פני חבירו.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם שמרן הרב כתב שטוב יותר להקדים ברכת "עץ" לברכת "אדמה", אולם מרן הרב בחזו"ע טו ברכות (עמ' רע ה) לא הביא את ה"טוב להקדים עץ לאדמה" ומשמע בהערה שם שזה לכתחילה שיכול להקדים "אדמה" לעץ" י"ב שבט תשע"א / 17 בינואר 2011

שלום רב!

לכתחילה אפשר לנהוג כפסק מרן השלחן ערוך, ולא לדקדק בסדר הקדימה בין בורא פרי האדמה לבורא פרי העץ, אבל טוב להחמיר לחוש לדעת הפוסקים החולקים על פסק מרן. וזו דעתו של מרן שליט"א כפי שכתבנו.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

כתבתם - כגון שנמצאים לפניו, לחם ותפוח, שאז חייב להקדים לברך על הלחם, מחמת חשיבותו, ורק אחר שיטעם מהלחם רשאי לברך על התפוח ולטעום ממנו.
שאלה: האם ברכת המזון לא פוטרת את הברכה על התפוח? י"ב שבט תשע"א / 17 בינואר 2011

שלום רב!
דברינו הם לענין ברכה ראשונה, אבל ברכה אחרונה של הלחם, שהיא ברכת המזון, בודאי שהיא פוטרת את התפוח מברכה אחרונה עליו.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה