הלכה ליום רביעי י"ט שבט תשע"ג 30 בינואר 2013

ההלכה מוקדשת להצלחה

ליהודה ליב בן יהושוג חיים הלוי

הוקדש על ידי

פלוני

תפלה על החולה, ומעשה מופלא אודות מרן שליט"א

שאלה: אדם שהוא חולה סופני, וסובל צרות ויסורים קשים. האם מוטל עליו ועל בני ביתו להתפלל עליו שיבריא בכל מצב?
 
תשובה: בענין זה נכתב כבר באריכות בספר "רוח יעקב", ונזכיר כאן בקצרה את עיקרי הדברים.
 
דברי הנביאים וחכמי הגמרא
כבר בדברי הנביאים, מצאנו שהיו מקרים שבהם התפללו על אדם שימות. שכן מצינו לגבי אליהו הנביא (מלכים א יט) שאמר, "רב עתה ה' קח נפשי". וכן ביונה הנביא (פ"ד) שאמר "ועתה ה' קח נא את נפשי".
 
ובדברי רבותינו מצאנו כן לרוב, במסכת תענית (כג.) לגבי חוני המעגל, שביקש רחמים מאת ה' שיקח את נשמתו, וה' שמע תפלתו ונטל נשמתו. ועוד.
 
דברי רבינו נסים
ורבינו הר"ן במסכת נדרים ( דף מ.) כתב, שישנם מקרים שהמצב של החולה הוא סופני, וכל התארכות ימיו מוסיפה לו רק סבל ויסורים. ואז, אף על פי שיש ליסורים מעלה גדולה ותועלת לזיכוך האדם, כמו שכתבנו בהלכה הקודמת, מכל מקום, אין לגרום לחולה להמשך הסבל, אלא אדרבה, יש להתפלל לה' יתברך, שהוא ברחמיו המרובים יציל את האדם מן היסורים, על ידי מיתתו, וישפיע אליו אחר כך רוב טובה וברכה. וכן כתבו עוד מרבותינו הקדמונים.
 
ההסבר של מרן שליט"א
ומרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, (בספרו שו"ת יביע אומר חלק ב, חלק יורה דעה סימן כד) פירש, שאף על פי שבודאי יש איסור גמור מן התורה להביא למיתתו של אדם, ואפילו אם הוא במצב קשה מאד, מי שיגרום למיתתו נחשב רוצח, וחומרת דינו שווה לגמרי למי שהורג נער צעיר, מכל מקום, מאחר ואנו לא עושים שום מעשה בידיים, רק באמירה בפה שמבקשים מה' יתברך שהחולה ימות, אין בדבר שמץ איסור.
 
ובספרו של מרן שליט"א על הלכות אבלות (חלק ראשון), הביא שכדברי הר"ן פסקו עוד רבים מאד מרבותינו האחרונים. ולכן לכאורה כך היה לנו לפסוק למעשה.
 
החשש שהעיר בעל "שבט הלוי"
אולם הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר שליט"א, בספרו שו"ת שבט הלוי (ח"י, סימן רצב אות ג) כתב, שאי אפשר למעשה שכל העולם ינהגו כדברי הר"ן, משום שההבחנה לדעת מתי כבר הגיע החולה למצב שיש להתפלל עליו שימות, היא קשה מאד. ולפעמים נראה כאילו טוב מותו של החולה מחייו, אבל באמת אין זה כך, ובהתארכות חייו תצמח לו טובה גדולה.
 
הדין למעשה
ולמעשה, פסק מרן שליט"א, שכאשר רואים שהחולה נמצא במצב סופני, וכל התארכות חייו רק מביאה לו צער גדול, אז יש להתפלל להשם יתברך, שירחם הוא לעשות כטוב בעיניו כל מה שיהא טוב לחולה, כי אין איתנו יודע עד מה. ויאמרו בתפילתם שיחוס וירחם ה' על החולה להחיותו, ואם כבר נגזרה הגזירה עליו, שיבטל נא מעליו היסורים, והטוב בעיניו יעשה.
 
"אפילו חרב חדה"
ואף על פי שבגמרא במסכת ברכות (י.) אמרו, שאפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל יתיאש מן הרחמים, וכמו שכתבנו באחת ההלכות הקודמות. מכל מקום הסביר מרן שליט"א בספרו מאור ישראל, שחולה בידי שמים, שהרופאים אומרים שכבר אין לו תקוה לחיות, והוא מתפתל ביסוריו, הרי שהתפלה עליו שיהיה בריא לגמרי, היא בבחינת נס, והנהגת העולם בדרך כלל היא טבעית. לכן, במצב סופני של החולה, אין זה בבחינת חרב חדה "המונחת על צוארו" של אדם, אלא דומה הדבר כאילו כבר נכנסה החרב, שאז רק מעשה ניסים ממש יציל את החולה, ועל דבר כזה אין להתפלל.
 
ולסיכום: אדם שהוא חולה סופני הסובל מאד מיסוריו, והרופאים אומרים שאין לו שום סיכוי להבריא, אין להתפלל עליו שיבריא, ואין להתפלל עליו שימות. אלא יאמרו בתפילתם, שיחוס וירחם ה' על החולה להחיותו, ואם כבר נגזרה הגזירה עליו, שיבטל נא מעליו היסורים, והטוב בעיניו יעשה.
 
וכאן נזכיר מעשה שהיה, לפני מספר שנים, שאדם אחד היה מוטל כאבן דומם במשל שנים רבות, ואשתו היתה צעירה לימים ושרויה בצער גדול שחייה יורדים לטמיון, כי בעלה לא יוכל להבריא, והיא תאבד את כל ימיה בלי להקים משפחה. וכששמע כן מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, בא בעצמו לביתו של החולה, וערך תיקון מיוחד שמובא בדברי המקובלים, יחד עם עשרה בני אדם, ומיד לאחר התיקון, נפטר החולה במנוחה נכונה. ויהי לפלא.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם חולה סרטן שאין סיכוי לראפותו- לפי דעת הרופאים, נכלל בהגדרה זו? כ"ג שבט תשע"ג / 3 בפברואר 2013

מאחר והדברים מורכבים, והרבה פעמים שהרופאים מתייאשים מאדם, בסופו של דבר הוא מצליח לחיות כמה שנים, או אפילו להתרפא, לכן יש לנהוג בזהירות כמו שכתבנו, ולהתפלל לה' שישלח לו דברו הטוב וירפאהו, ויציל אותו מן היסורים, והטוב בעיניו יעשה. וכפי נוסח הדברים שכתבנו.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה