הלכה ליום רביעי כ"ח חשון תשפ"ב 3 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ניסן בן משיח ויוסף בן דינה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

גדי

דין הקידוש בשבת – מרן זצ"ל בילדותו

בגמרא במסכת פסחים (דף קו.), תנו רבנן, "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ.), זוכרהו על היין בכניסתו. כלומר, שמצות עשה מן התורה לקדש את השבת בכניסתו בדברים. וזכירה זו היא בדברי שבח וקידוש, ואנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל נוסח הקידוש שאומרים על הכוס. (ברכות לג.).

ומדברי סופרים (דהינו מתקנת רבותינו) צריך שתהא זכירה זו על כוס יין, כלומר, את הקידוש, יאמרו עם כוס יין. וסמכו על מה שמצינו זכירה ביין, שנאמר "זכרו כיין לבנון" ונאמר גם כן "נזכירה דודיך מיין". לפיכך תקנו הקידוש על היין, ואחרי הקידוש צריך שישתה מן היין כשיעור, רוב רביעית (ורביעית היינו שמונים ושישה מ"ל יין מנין כו"ס, ושיעור רוב רביעית הוא ארבעים וארבעה מ"ל. ויש אומרים כי שיעור רביעית הוא שיעור של שמונים ואחת, וכן עיקר להלכה), בבת אחת. ואם אין לו יין, או שאינו יכול לשתות יין משום שהוא גורם לו נזק, יכול לקדש על פת לחם, דהיינו שנוטל ידיו, ואחר כך אומר נוסח הקידוש (כפי שנדפס בסידורים) ובמקום ברכת "בורא פרי הגפן" יברך "המוציא לחם מן הארץ". ואם יש לו יין, אלא שאינו יכול לשתות ממנו כשיעור רוב רביעית, אבל יש שם אחד מבני הבית שיכול לשתות מן היין, רשאי לקדש ולטעום מעט מן היין, ואחר כך יתן את כוס היין לאותו אחד מבני הבית שיכול לשתות, והוא ישתה שיעור רוב רביעית יין בבת אחת.

כתבו הפוסקים, כי נכון מאד שכאשר מגיע אדם לביתו בליל שבת, יזהר לקדש מיד על היין, וכמו שאמרו, זכור את יום השבת לקדשו, זכרהו על היין "בכניסתו", כלומר, סמוך כמה שניתן לכניסת השבת. ויש עוד טעמים בדבר, מדוע יש למהר בקידוש של ליל שבת שלא לדחותו עוד ועוד.

ועל כן נכון שיודיע אדם לבני ביתו שיזדרזו בעריכת השלחן בליל שבת, שכאשר יחזור מבית הכנסת יוכל לקדש מיד על היין. ומכל מקום מי שמאיזו סיבה אין בני ביתו נזהרים בדבר, ישמר מאד שלא לעשות מריבה וקטטה בשביל דבר זה, אלא יכלכל כל מעשיו בתבונה ונחת, כי איסור גדול הוא לכעוס שלא לצורך, ובפרט ביום השבת, שיש להזהר מאד שלא לכעוס בו כלל ועיקר.

נוהגים לומר קודם הקידוש "שלום עליכם מלאכי השרת" וכו'. ואומרים "מלך מלכי המלכים", ולא "ממלך מלכי המלכים". ואחר כך אומרים פסוקי אשת חיל מי ימצא. ואחר כך אומרים את נוסח הקידוש כפי שנדפס בסידורים.

כאשר היה מרן זצ"ל בחור צעיר לימים, היו רגילים בבית אביו, שלא מקדשים מיד כאשר מגיעים הביתה, אלא נהגו כמו שעושים ברוב הבתים, שהאשה ובני הבית עוד מסדרים כמה דברים השייכים לסעודה, ומסיימים את הכנת הסלט וכדומה. ובספר אביר הרועים חלק שני, הבאנו מה שסיפר מרן זצ"ל עצמו, שהיתה לו הנהגה קבועה בעודו צעיר לימים, שכאשר היו הוא ואביו ואחיו שבים מבית הכנסת בליל שבת, ובני הבית היו מתארגנים לעריכת הקידוש והסעודה, היו חולפות כמה דקות, וברגעים הללו של ההמתנה לקידוש, קבע לו מרן זצ"ל סדר של לימוד, והיה לומד כמיטב יכולתו, עמוד או שנים של גמרא, עד שיגידו "שלום עליכם", ובצורה זו סיים גמרות שלימות. (ראה בספר מאור ישראל דרשות עמוד רנה). וכיוצא בזה סיפר הרה"ג רבי בן ציון מוצפי שליט"א, שסיפר לו מר אביו (הרב המקובל רבי סלמאן מוצפי זצ"ל), כי בכל שנה בערב פסח אחר חצות היום היה נוהג לאפות מצות בחבורה שבראשות הג"ר צדקה חוצין זצ"ל, ורבי סלמאן היה המשגיח על המלאכה. והנה בשנת התש"ה, בשעת הכנת המצות, נכנס מרן זצ"ל שהיה אברך צעיר, ובידו מעט קמח עבור המצות לליל הסדר. והנה האופה לא נהג עם מרן זצ"ל כראוי, ומרן בענותנותו פרש לחצר לקרן זוית, הוציא שלחן ערוך אורח חיים מחיקו והחל לומד סעיף אחר סעיף. כשראה כן רבי סלמאן מוצפי, נגש אל האופה, וביקשו להזמין מיד את מרן ז"ל לאפות את מנת חלקו, כדי שימהר לשוב ללימודו. ואמר רבי סלמאן בזו הלשון: "התפעלתי ונחרדתי ממש משלוש מעלות שראיתי בו, האחת, שעם כל גדולתו וידענותו, חוזר ומשנן עשרות פעמים את דברי השלחן ערוך. השנית, שגם בערב פסח לוקח עמו את השלחן ערוך לכל מקום. והשלישית, שבתוך כל ההמולה והרעש, הפיח והעשן, מנתק עצמו מן הסביבה ושוקע בלימודו. בודאי שאדם כזה ראוי להיות גדול הדור".

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות קידוש בשבת ויו''ט - סימן רעא-רעג

אורך השיעור: 00:45:31         הורד     (18.24 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום, האם נוסח "מי מלך מלכי המלכים" גם אפשרי? הרי זה אותה משמעות בסה''כ כמו "מלך מלכי המלכים"?
נדייק בשאלה, האם מקום שנהגו כבר לשיר כמו הנוסח הראשון, האם יש לשנות מנהגם? כ"א חשון תשע"ז / 22 בנובמבר 2016

יש הבדל גדול במשמעות המילים. שאם אומר ממלך מלכי המלכים, פירושו של דבר שאנו מברכים את המלכים, שתהיה להם ברכת שלום ממלך מלכי המלכים. מה שאין כן אם אומרים מלך מלכי המלכים, אז המשמעות היא שהם המלאכים של מלך מלכי המלכים, ואנו מברכים אותם בברכת שלום.

וראינו שהגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א לא דקדק בזה, שמי שנהג לומר ממלך, לא תיקן אותו על כך. ומכל מקום נכון יותר לומר כמנהגינו. ומן הסתם כך היא גם דעתו.

מדוע יש לומר בנוסח "שלום עליכם" "מלך מלכי המלכים" ולא "ממלך"? כ"ט שבט תש"ע / 13 בפברואר 2010

שלום רב!

טעם הדבר הוא משום שפירוש המילים שאנו אומרים הוא, שהמלאכים, מלאכי השרת, הם מלאכיו של מלך מלכי המלכים. ולא שאנו אומרים כי שלום להם מאת מלך מלכי המלכים, שאין זה ענין אמירת שלום עליכם.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה