הלכה ליום שני י' שבט תשע"ג 21 בינואר 2013

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחנה בת אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

הבחירות לכנסת

שאלה: ענין הבחירות לכנסת, נודע לשאלה פוליטית. ואם כן, מהי עמדת התורה בענין זה, והאם בכלל יש חיוב מן התורה לבחור או לבחור לרשימה מסוימת?
 
תשובה:  ענין הבחירות לכנסת נוגע מאד לכמה דברים שנצטוינו בהם בתורה הקדושה, ועל כן בלתי אפשרי שלא תהיה לגדולי התורה דעה מסויימת, כיצד נכון לנהוג ביום הבחירות. וכמו שנסביר:
 
שום תשים עליך מלך – שיהיה בעל השררה שומר תורה ומצוות
עצם ההצבעה למען מועמד שהוא רחוק מקיום תורה ומצוות, היא אסורה בהחלט, במקום שיש מועמדים אחרים המקיימים את התורה. שהרי נאמר בתורה (דברים יז):  "שום תשים עליך מלך", ומבואר בגמרא ובפוסקים שצריך שיהיה המלך שומר תורה ומצוות, ומבואר בדברי רבינו הרמב"ם (בפ"א מהל' מלכים) שכל דבר הנאמר לגבי מלכות, הוא הדין גם כן בשאר משימות של שררה שבישראל, שצריך שיהיה המתמנה אדם שהוא מקרב עם ישראל, וצריך שיהיה ראוי לתפקידו מבחינה רוחנית גם כן. (עיין באריכות שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ב סימן מד).
 
ובודאי שמינוי חברי כנסת ושרים הוא ענין של שררה גדולה, ואם כן אין ספק כלל בדבר, שבמקום שיש מפלגות של שומרי תורה ומצוות, אסור בהחלט ללכת ולהצביע למפלגה של כאלה שאינם שומרי תורה ומצות, וקרוב הדבר שיש בזה איסור תורה ממש. ופשוט הדבר, שכל מפלגה שאפילו חלק מנציגיה אינם שומרי תורה ומצות, אסור לבחור בה מן הדין. והמקיימה והבחור בה, עתיד ליתן את הדין.
 
דעת גדולי התורה מכרעת גם בענינים כלליים
זאת ועוד, מי שהוא עוסק בתורה ומאמין בקדושת התורה, יודע לאל נכון כמה מי שהוא שקוע כולו בתורה, הולך ומתקדש מוחו וכל מחשבותיו, עד שכל דבר היוצא מפיו הוא הוראה נכונה וקרובה יותר לאמת מהוראת שאר בני אדם, בלי ספק. וכבר נהגו ישראל בכל מקומות מושבותם דורי דורות, שמסרו את ההנהגה הציבורית של קהילות הקודש, בספרד, באשכנז ובתימן ובכל ארצות פזורינו, בידיהם של גדולי הדורות ענקי הרוח אשר מימיהם אנו שותים מקנקנם וכדם לכל אשר יאמרו, וזאת לפי אמונתינו בקדושת התורה ובקדושת ספרי התורה החיים הללו, הם אותם שהקדישו את כל חייהם לתורה. ומעתה לא יתכן, שנבוא לחשוב כאילו יחכם הדור שלנו יותר מכל הדורות של אבותינו ואבות אבותינו, לחשוב מחשבות כאילו אין לחכמי התורה דעה יתירה להכריע לנו אימתי יש מקום לשאול בעצת התורה ואמתי לא, ובאיזו דרך ישכון אור, וזה בניגוד גמור לעמדתם של כל גדולי הדורות מימות עולם.
 
ענינים פוליטיים שדורשים הכרעה תורנית
מלבד זאת, הלא הפוליטיקאים היושבים בכנסת הם אחראים על הרבה מאד ענינים שההכרעה בהם מסורה בהחלט לתלמידי חכמים. ולדוגמא, שר היושב בקבינט הבטחוני, ושם עולה השאלה אם לצאת למבצע כל שהוא בעצם יום השבת, ואין דחיפות באותו מבצע להוציאו באותו היום דוקא, הלא בודאי היא שאלה הצריכה לבא לפתחו של תלמיד חכם מגדולי הדור שיורה כיצד יש להצביע בהצבעה כזו. ובודאי פוליטקאי שאינו שייך לעולמה של תורה, לא רק שלא ילך לשאול בעצת גדולי התורה, אלא שבכלל לא יעלה על דעתו שיש כאן שאלה השייכת להלכה. ומה שפשוט לפוליטיקאי ירא שמים שצריך לשאול, הפוליטיקאי שאינו ירא שמים אינו מוצא מקום לשאלה בענין זה. ועל כן גדולי התורה היודעים מי הוא הנאמן לדעת ההלכה, ומי אינו נוהג באמת על פי ההלכה, הם שיכולים להורות למי נכון להצביע.
 
שאיפת גדולי הדור שקדמו לנו
וכבר מראשית ימי המדינה, כל גדולי הדור הנקראים "ציונים", ורוב גדולי הדור הנקראים "חרדים", ובהם הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, והגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, ועוד רבים אחרים, היתה שאיפתם להתקדם כמה שניתן על מנת ליצור במדינת ישראל תשתית של קיום מערכת הצועדת בדרך התורה כפי שעתיד להיות עם ביאת משיח צדקינו.
 
והלא ברור שהמדינה האידיאלית על פי רוח זו היא מדינה הנשמעת לחכמי התורה בענינים השייכים לתורה. וכן יראה הרואה בשו"ת יביע אומר (ח"י), שם מובאת שאלתו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, לפני מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, אודות קיום מבצע אנטבה, ורבינו הגדול שליט"א ערך בענין תשובה נפלאה אם נכון הדבר על פי ההלכה לקיים את המבצע אם לאו, שהרי יש בענין זה שאלות הלכתיות רבות, שכן "אין דוחין נפש מפני נפש", ועוד ועוד. ולדעת מי שיאמר שאין לרבנים דיעה יתירה בנושאים פוליטיים, אם כן גם שאלה כגון זו אינה צריכה לבא לפניהם, ויבחרו להם המון העם מנהיגים שאין להם שכל של תורה, ויעשו הם בעניני ההנהגה כבתוך שלהם, וישפך חס ושלום דם ישראל על אחריותו של אותו שבחר במועמדים כאלה שלהם יחס של בוז לכל מה שמקודש לנו. 
 
הנבחרים לכנסת, הם שלוחי הבוחרים – אמת לאמתה של תורה
מלבד זאת, בודאי שהנבחרים לכנסת, הם שלוחי הציבור הבוחר בהם. וכל מעשיהם נזקפים לחובת, או לזכות, אותם שבחרו בהם. ומעתה, אותם הבוחרים במפלגות שאינן הולכות בדרך התורה, גדול עוונם מנשוא, שכל מעשיהם של הנבחרים הם מכחו, ואם יבאו אלה לחוקק חוקים לא טובים, של מכירת בשר חזיר, של נשואי פסולי חיתון, נתינים גויים ועבדים, כל התוצאות לדורי דורות של אותם המעשים יזקפו לחשבונו של זה הנוהג בקלות דעת ומצביע להם.
 
ולעומת זאת, הבוחר במפלגות של אנשים יראי שמים, הפועלים למען התורה, זכות גדולה בידם, בהקמת מקואות טהרה, בפתיחת בתי כנסיות ובתי מדרשות, ובסיוע לחלשים. כפי שהוכח עד עתה, שיש בכוחם של נציגנו להרבות תורה וטובה בישראל.
 
ובשנה זו, שמענו באזנינו מפי מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, שאמר (בפני רבני שכונת גילה), כי הוא רגיל תמיד לומר, ככל הדברים הנ"ל, ששלוחי הציבור הם שלוחי הבוחרים, וכל מעשיהם נזקפים לזכות הבוחרים. והתבטא, כי דבר זה הוא "אמת לאמתה של תורה".
 
והנה אין אנו מתעלמים מכך שישנם עוד דברים הראויים לתיקון בקרב ההנהגה הפוליטית שלנו, ובהחלט יתכן שתהיה לאיזה אדם טענה על ענינים מסויימים וטענתו תהיה נכונה, אבל כל זה אינו נוגד את עיקרי הדת במה שהזכרנו כבר, ולכן הדברים הכתובים כאן הם שרירים וקיימים, גם אם נדמה שישנם עוד צללים המעיבים על שמחתינו בבחירה זו, עדיין רחוקה הדרך מלבוא ולהתריס כנגד גדולי הרבנים שקטנם עבה ממותנינו.
 
מערכת הבחירות הנוכחית
ובפרט יש לעורר בזמנינו, שקמו אנשים המציגים עצמם כדורשי טובת הכלל, ובאים להתריס בשם התורה נגד גדולי הדור, בטענות שונות, אבל אינם גדולי התורה שעליהם אנו נשענים (ובאמת שאינם תלמידי חכמים כלל). ומאחר וכבר גילו דעתם גדולי דורינו שאין להצביע למפלגות כאלה, שומר נפשו ירחק מהם.
 
ובמערכת הבחירות הנוכחית, דומה שאנו עומדים במערכה שעוד לא היה כמותה מעולם, כאשר כבוד התורה מונח על כף המאזניים, ובמוצאי יום הבחירות יראו כולם, כמה הם דורשי השם, וכמה הם הנשמעים באמת להוראות גדולי התורה. ובפרט שידוע כמה מצטער מרן רבינו שליט"א בימים אלה מן המצב שנוצר, ובעונותינו הרבים ספר תורה שרוי בצער, יושב ובוכה ומתחנן אל ה' יתברך שירחם על שארית הפלטה, לבל ידח ממנו נדח, כאשר אנו מאויימים על עצם מעמדה האיתן של הרבנות הראשית לישראל, הנוהגת על פי התורה, ומונהגת על ידי תלמידי חכמים יראי שמים, וכן בכל שאר עניני הדת, אשר לולי הם, כמעט נשללת זכות קיומה של מדינת היהודים.
 
על כן אין ספק, שחובה מצד ההלכה על כל יהודי באשר הוא, דתי או שאינו דתי, לחזק לתמוך ולהצביע לרשימה שגדולי התורה הורו לבחור בה.  ותהלות לאל עליון, שעוד יש בינינו גדולי עולם שבראש מעיניהם נמצאת הדאגה לצאן מרעיתם, והם מודיעים לנו כיצד יש לנהוג כאשר מפורסם וידוע, ועלינו מוטל לשמוע בקולם ולא להתנהג בקלות ראש.  
 
ויש לציין, שמלבד מה שבהצבעה לרשימה של יהודים יראי שמים מובעת תמיכה בשומרי התורה, הרי שבהמנעות מהשתתפות בבחירות, נמצא שהנמנע נותן כח שווה לכל המפלגות, ובהם מפלגות עוקרי הדת ומוסרי ישראל, ויש בדבר איסור לדעת רוב חכמי ישראל. וכבר נאמר בספר שופטים, אורו ארור יושביה, כי לא באו לעזרת ה', לעזרת ה' בגבורים.
 
וראוי לכל אחד מישראל, להתפלל לה' יתברך שלא תצא חלילה תקלה מתחת ידי שלוחי הציבור שלנו, ונזכה לראות בהרמת קרן התורה. אמן כן יהי רצון.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה