הלכה ליום חמישי ג' כסלו תשפ"ד 16 בנובמבר 2023

תנאי ברכת הטוב והמטיב

בהלכה הקודמת ביארנו, שתיקנו חכמים, שכאשר אנשים שותים יין, והובא לפניהם יין ממין אחר, יש לברך על היין השני ברכת "הטוב והמטיב". וכתבנו שישנם כמה תנאים לברך ברכה זו. ואין לברכה, אלא כאשר מתקיימים כל התנאים. כפי שביארנו, וכפי שנמשיך עתה לבאר בקצרה:

היסח הדעת
ברכת הטוב והמטיב, אין לברכה, אלא כאשר לא היה "היסח הדעת" לפני שתיית היין השני. כלומר, כאשר ישבו לשתות את היין הראשון, היה בדעתם להמשיך לשתות יין. אבל אם החליטו שלא לשתות עוד יין, וכגון, ששתו יין בסעודה, וכבר בירכו ברכת המזון, ואחר כך הוגש לפניהם יין אחר. אז אין לברך על היין השני ברכת הטוב והמטיב.

שנותר מן היין הראשון
אין לברך ברכת הטוב והמטיב, אלא כאשר נשאר מעט מן היין הראשון. אבל אם לא נותר ממנו מאומה, אין לברך על היין השני ברכת הטוב והמטיב.

שהיין השני אינו גרוע מן הראשון
אין לברך ברכת הטוב והמטיב, אלא כאשר היין השני משובח יותר מן הראשון. ולכל הפחות בתנאי שאינם יודעים בודאות שהיין השני גרוע מן הראשון.

שיהיו היינות משני מינים שונים
אין לברך ברכת הטוב והמטיב אלא כשהיין השני עשוי ממין אחר של יין. כגון יין "מרלו", ויין "קברנה סוביניון". וכיוצא באלו. (אולם יש אופן שאפשר לברך על שני יינות ממין אחד ברכת הטוב והמטיב. והוא, כאשר יין אחד הוא חדש, והשני הוא ישן. שאז אפילו אם שניהם ממין אחד, כגון קברנה סוביניון, אפשר לברך על השני ברכת הטוב והמטיב. וכן אפשר לברך על שני יינות ממין אחד, כאשר הם נעשו ביקבים שונים או מכרמים שונים, באופן שטעמיהם שונים זה מזה).

שיהיו לפחות שני בני אדם
אין לברך ברכת הטוב והמטיב, אלא כאשר יושבים לכל הפחות שני בני אדם ושותים יחד. ושישתו שניהם מהיין הראשון, ולאחר מכן מהיין השני.

שישתו בשעת הסעודה
אין לברך ברכת הטוב והמטיב, אלא בתוך הסעודה (עם פת לחם). אבל שלא בשעת הסעודה, אין לברך ברכה זו.

וכל פרטי הדינים הללו, מבוארים בארוכה בשו"ת יביע אומר חלק תשיעי (סימן קח). ובספר חזון עובדיה על הלכות ברכות. ובספר הלכה ברורה חלק תשיעי (סימן קעה).

שאלות ותשובות על ההלכה

יש להוסיף עוד תנאי - שהיין השני לא היה על השולחן כאשר בירכו על היין הראשון בפרה"ג. י"ז טבת תש"פ / 14 בינואר 2020

מאחר ומרן כתב שאפילו אם היו שניהם לפניו יש לברך, ואף שיש בזה קצת ספק בדברי מרן, כמו שכתבו האחרונים, מכל מקום גם בהלכה ברורה כתב שטוב להחמיר שהיין השני לא יהיה על השלחן בשעה שמברכים על הראשון. לכן לא הזכרנו תנאי זה שאנו כותבים בדרך כלל רק עיקרי הדינים. (ובלאו הכי אם שני היינות שוים, שמברכים הטוב והמטיב, לא שייך ספק בדברי מרן, כי אין כאן יין משובח שצריך לברך עליו תחילה. ואין כאן מקום להאריך).

האם אפשר לברך על היין השני הטוב והמיטיב באופן שהיין הראשון היה מיץ ענבים שקידשנו עליו, אני שואל כי שמעתי שיש אומרים שמיץ ענבים לא נחשב יין לעניין הטוב והמיטיב, שבעינן יין המשמח, כי הברכה נתקנה על ריבוי השמחה? י"ג חשון תשע"ט / 22 באוקטובר 2018

במקרה שמברכים ברכת הטוב והמטיב (שמתקיימים על התנאים הדרושים לברכה זו), אפשר לברך גם כאשר היין הראשון היה מיץ ענבים. (הלכה ברורה סימן קעה).

בסעודות השבת כשעושים קידוש על סוג יין אחד ולאחר מכן שותים בסעודה סוג יין שני משובח, האם צריך לברך הטוב והמטיב?
ההתלבטות שלי היא בגלל שביין של הקדוש זו טעימה מן היין ולא שתיה מרובה. כ' טבת תשע"ג / 2 בינואר 2013

אין לחלק בין טעימה מועטת לשתיה מרובה בנדון זה. שכל שטעם מן היין, ונהנה ממנו, ובירך עליו בורא פרי הגפן, אחר כך מברך הטוב והמטיב.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה