הלכה ליום רביעי י"ב אב תשפ"ה 6 באוגוסט 2025

הלכות אונאת דברים

בהלכה הקודמת התבאר איסור אונאת דברים בין אדם לחבירו ובין איש ואשתו, ולהלן יבוארו פרטי דינים בעניני אונאת דברים, כפי שפסק מרן השלחן ערוך. (חושן משפט סימן רכח).

אונאת "דברים"
בגמרא במסכת בבא מציעא (דף נח:) תנו רבנן "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ", באונאת דברים (כלומר: דיבורים), הכתוב מדבר אף על פי שאינה אונאת ממון. וכיצד היא אונאת דברים? לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים. ופירוש הדבר, שאסור לשאול אדם בכמה כסף הוא מוכן למכור חפץ מסויים כאשר אין כל כוונה לקנותו. ולמשל, אדם הנכנס לחנות שנמכר בה מוצר מסויים, והוא כלל אינו מעונין לקנות כעת את אותו מוצר, אך הוא מעוניין לדעת מה מחירו סתם לשם התענינות כללית, אסור לו לשאול את המוכר למחיר המוצר, שהרי המוכר סבור שתהא תועלת בתשובתו, שאולי יקנה ממנו השואל את המוצר, והאמת אינה כן, נמצא שהשואל עובר על אונאת דברים כלפי המוכר.

וכן דוגמא לדבר, אדם שהביא נגר מומחה לביתו כדי שיבנה לו ארונות מטבח חדשים. ולצורך תכנון המטבח, אותו אדם נכנס לחנויות גדולות של מטבחים, ומטריח את המוכרים בחנות להשיב לשאלותיו, וכל זאת רק כדי לבנות לעצמו תכנית נאה של ארון מטבח, כדי לבקש אחר כך מהנגר הפרטי שיבצע עבורו את העבודה. הרי דבר זה הוא בכלל אונאת דברים, שמטריח את בעלי המקום ואת עובדיו לחינם, והם סבורים שתצמח להם תועלת מדבריהם, והוא מנצל את תמימותם לטובתו.

בעל תשובה
אם היה חבירו בעל תשובה, לא יאמר לו: "זכור מעשיך הראשונים", שמזכיר לו את עוונותיו ומצערו לחינם, שהרי הוא בעל תשובה. וכן לא יאמר לבן גרים: "זכור מעשה אבותיך", שהרי גם בכך הוא מקנטר ומצער אותו שלא כדין, וכבר הזכרנו בהלכה הקודמת את דברי הפוסקים שלענין אונאת גר הדבר חמור יותר מפני שהוזהרנו בכמה מקומות בתורה על כך.

חבריו של איוב
בספר איוב מובא, שכשבאו על איוב יסורים קשים ומרים, אמרו לו חביריו: "הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ, תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ, זְכָר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ". ופירוש הדברים, שאמרו לו חביריו של איוב לאיוב, שכל היסורין באו עליו בגלל עוונותיו. ובכך שאמרו לו את האמת הכואבת, הם ציערו אותו והוסיפו צער לצערו. ובגמרא אמרו, שלא יאמר אדם דברים כאלה לחבירו בשעה שבאים עליו צרות ויסורין, שהרי גם זה בכלל "אונאת דברים". וכן פסק מרן בשלחן ערוך. אולם בספר פרישה כתב, שמכל מקום, חביריו של איוב צדקו במה שאמרו לו כן, מפני שהוא היה מצדיק את עצמו וחשב שהקדוש ברוך הוא נהג עמו בעוול חס ושלום, ולכן הם הוצרכו להשיבו שהיסורים בודאי באו על עוונותיו.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הפתרון? לומר לו מראש שרק מברר? כ' אב תשפ"ה / 14 באוגוסט 2025

אם יאמר לו בפירוש שהוא לא קונה, אלא רק רוצה לראות, מותר.

לגבי אונאת דברים - אדם המועניין לקנות חפץ חשמלי מסויים כגון מברגה/מקדחה וכ"ו (חפץ שיש לגביו המון סוגים ודגמים) האם יהי אסור לו לבודק את מחירו ואת הדגם הרצוי לו במספר חניות / רשתות ? הרי ידוע שיש לפעמים פערים גדולים בין חנות לחנות וכן דגמים טובים יותר או פחות טובים ד' חשון תשע"ט / 13 באוקטובר 2018

בודאי שמותר, מאחר ובכל מקום שהולך יתכן שיקנה שם. מותר לעשות בירור מחירים, אבל אסור להטריח את המוכר בצורה שברור שלא תקנה אצלו.

יש סופרים או חנויות שאינם כותבים מחירים וזו שיטת המכירות שלהם ובמידה ונצרך לקנות דבר מה ורוצה לברר מה המחיר מה עושים? גם אם בעל החנות חושב שרוצים לקנות? א' שבט תשע"ה / 21 בינואר 2015

מאחר ויש לך כוונה לקנות, אפילו בספק, הרי שמותר לשאול מה המחיר. ובעלי החנות עושים שלא כהוגן שלא מפרסמים את המחיר.

האם אפשר להודיע למוכר מראש שאני מתכוון רק לשאול למחיר? כ"ח חשון תש"ע / 15 בנובמבר 2009

שלום רב!

אם אתה מודיע מראש למוכר שאינך מעוניין לקנות אלא רק לשאול על המחיר, אתה רשאי לעשות כן ואין בכך חשש אונאה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה