הלכה ליום שלישי כ' חשון תשפ"ו 11 בנובמבר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אוראל בן רחל ז"ל

שהיום יום פקודתו

הוקדש על ידי

פלוני

הנחת הלחם על השלחן

לפני כשנתיים ביארנו, ביארנו את הדין, שיש להשאיר את הלחם על השלחן בשעה שמברכים ברכת המזון. ועתה נבאר את הדין, לגבי השארת הלחם על השלחן, גם לאחר ברכת המזון.

להותיר תמיד מעט לחם על השלחן
מבואר במסכת סנהדרין (דף צב.), שיש להשאיר תמיד מעט לחם שנותר מן הסעודה, על גבי השלחן שרגילים לאכול עליו. (וכגון השלחן במטבח בבתים שלנו, שרגילים לאכול עליו). וכמו שאמר רבי אלעזר, "כל שאינו משייר פת על שלחנו, אינו רואה סימן ברכה לעולם, שנאמר: אין שריד לאוכלו – על כן לא יחיל טובו". וכן הובא מאמר זה בזוהר הקדוש (פרשת יתרו).

וטעם הדבר, מבואר בפירוש רש"י, שהוא כדי שתהיה אותה הפת מזומנת לעניים אם ירצו לקחתה. וגם מפני שנכון הדבר שאחר שאכל ושבע, יותיר דבר על שלחנו. כמו שנאמר "אכול והותר". ועל פי דברי המקובלים יש תוספת הסבר בדבר. והובאו הדברים להלכה בשלחן ערוך (סימן קפ סעיף ב).

הנחת כיכר לחם שלימה על השלחן
ומכל מקום כתב מרן השלחן ערוך, שאם אחר שהסתיימה הסעודה, לא נותר לחם על השלחן, אסור להביא כיכר שלימה ולהניחה על השלחן, משום שנראה הדבר כדרך עובדי אלילים, שרגילים להניח כיכר שלימה על השלחן לשם העבודה זרה שלהם, כמו שנאמר (בישעיה סה) "העורכים לגד שלחן". ואם ירצה, יוכל להניח על השלחן חתיכות פת חתוכות.

ואם מלכתחילה היתה מונחת שם כיכר שלימה, אין צורך להסירה מן השלחן לאחר הסעודה.

אם בא לברך ברכת המזון, ונגמר הלחם על השלחן
אם כשבא לברך ברכת המזון, רואה שאין לפניו שאריות מהלחם, כיון שאכלו את כולו. מותר להביא לפניו כיכר שלימה כדי לברך לפניה ברכת המזון. ואין בזה איסור מן הדין. מכל מקום טוב הדבר, שיחתוך מעט מן הפת, כדי שלא תהיה שלימה. (הגר"א סימן קפ סק"ה, ובן איש חי פרשת שלח לך, וכף החיים סק"ז).

הנהגת המקובלים בליל שבת
כתבו רבותינו המקובלים, שבליל שבת, יש להשאיר חתיכות פת שנותרו על השלחן למשך כל הלילה, ומכסים אותן במפה.

ולסיכום: יש להותיר תמיד מעט לחם על השלחן שאוכלים עליו. ואין להניח בשביל ענין זה כיכר שלימה על השלחן, אלא יחתוך ממנה מעט. ובליל שבת, יש ענין מיוחד להשאיר על השלחן מעט פיסות לחם מכוסות במפה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה