הלכה ליום שלישי כ"ז שבט תשפ"ד 6 בפברואר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אמי

שולמית שולה בת בייה' ז"ל למשפחת דידי

שהיום תשעה חודשים לפטירתה. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ישיבה על גבי דברי מאכל

שאלה: האם נכון הדבר, שאסור לשבת על גבי ארגז של שתיה, או של דברי מאכל?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף נ:), מבואר, שאסור לנהוג מנהג בזיון באוכלין (במאכלים). ולכן לדוגמא, אסור לקחת פיסת עוגה, ולנגב בעזרתה משקה שנשפך על הרצפה. שהרי זה מנהג בזיון בעוגה, ובפרט שעל ידי ניגוב המשקה, העוגה תבא לידי השחתה,ולא תהיה ראויה יותר למאכל.

טעם איסור בזיון אוכלין
וטעם האיסור לנהוג מנהג בזיון באוכלין, הוא מאחר והמזון הינו חלק חשוב מן השפע שמשפיע לנו ה' יתברך. והנוהג בו מנהג בזיון, מבעט בטובה שנתן לו ה' יתברך. ויש עוד טעמים בדין זה.

וכל הדינים הללו, השייכים לאיסור "בזיון אוכלין", נתבארו בפירוש בגמרא במסכת ברכות, ובשלחן ערוך (אורח חיים סימן קעא).

ישיבה על גבי אוכלים ומשקין
ועתה לנדון השאלה, האם אסור לשבת על ארגזי שתיה וכדומה? הנה נוכל להשיב על שאלה זו, על פי מה שאמרו במסכת סופרים, וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סעיף ב), בזו הלשון: "לא ישב אדם על קופה מלאה תאנים וגרוגרות, אבל יושב הוא על עיגול של דבילה או על קופה מלאה קטנית".

וביאור הדברים, שאסור לשבת על גבי מאכלים, שנגרם להם הפסד מחמת הישיבה עליהם. כגון ישיבה על שק מלא תאנים, שהתאנים ממהרות להתמעך, ולכן אסור לשבת עליהן, כדי שלא יפסדו, והיושב עליהן עושה איסור משום "בזיון אוכלין".

אבל לשבת על גבי ארגז של תאנים, שהוא קשיח, מותר. משום שלא נגרם לתאנים כל נזק בישיבה מעליהן.  וכן מותר לשבת על גבי שק של קטניות יבשות, מאחר וגם להן לא נגרם כל נזק.

ולפי האמור, נראה שמותר לשבת על גבי ארגזים של שתיה. מאחר ולא נגרם להם כל נזק בישיבה מעליהם. אבל לשבת על גבי מאכלים העלולים להנזק, כגון עוגות, עוגיות וכדומה, אסור בהחלט, משום בזיון אוכלין.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה