הלכה ליום ראשון י' כסלו תשפ"ו 30 בנובמבר 2025

טעימה מן היין שלאחר הקידוש

שאלה: האם יש חיוב לטעום מן היין לאחר הקידוש?

תשובה: הנה המנהג הוא, שלאחר שהמקדש מברך על היין, הוא מעביר את כוס הקידוש לפני כל המסובים, וכל אחד טועם מעט מן היין. ויש נוהגים משום נקיות, לשפוך מכוס הקידוש מעט יין לכוסות של המסובים, וכל אחד טועם מעט יין.

דברי הרב מבריסק
ולגבי השאלה, האם יש חיוב בדבר או לא. הנה הגאון רבי יצחק זאב סולוביצ'יק זצ"ל (הרב מבריסק, שהיה מגאוני ירושלים לפני עשרות שנים), היה אומר, שהשומע קידוש מפי חבירו, אינו יוצא ידי חובת הקידוש, אלא אם הוא טועם מעט מכוס הקידוש, אבל אם אינו טועם כלל מכוס הקידוש, אינו יוצא ידי חובתו.

ויש טעם לדעתו של הגאון שאמר כן, שהרי עיקר מצות הקידוש בשבת בבוקר, היא שתיית היין, ואם כן איך ניתן להוציא ידי חובת ה"שתיה" את הציבור כולו? והרי זו מצוה מעשית ממש, כמו אכילת מצה בליל פסח, שלא שייך לומר שאחד יאכל וכולם יצאו ידי חובה באכילתו.

ולפיכך היה הגאון הנזכר מקפיד שכל המסובים ישתו מכוס הקידוש.

דברי שאר כל הפוסקים
אולם בעבר כבר הזכרנו, שמי ששמע קידוש מחבירו, וטעם מעט מן היין, ואחר כך בא לשתות משקאות אחרים, אינו מברך עליהם ברכת "שהכל נהיה בדברו", הואיל וברכת "בורא פרי הגפן" שעל היין פוטרת את כל המשקאות הבאים אחרי היין.

והזכרנו את דברי הפוסקים, שמי ששמע קידוש, אבל לא טעם מן היין, ובא לשתות אחר כך משקאות אחרים, צריך לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" על שאר המשקאות ששותה. וכן כתבו גדולי רבותינו הפוסקים, ומדבריהם מוכח בפירוש, שאין כל חובה לשתות מכוס הקידוש, שהרי כל אותם פוסקים כתבו "שאם לא שתה מכוס הקידוש יחזור לברך שהכל על המשקה ששותה אחר כך", ולא הזכירו בדבריהם שאם לא טעם מכוס הקידוש לא יצא ידי חובת קידוש כלל.

ולגבי סברתו של הגאון מבריסק, שמצות השתיה לאחר הקידוש היא מצוה מעשית, ואם כן איך ניתן לומר שבעל הבית ישתה לבדו, ויוציא את שאר בני הבית ידי חובתם. יש להסביר את הדברים לפי מה שכתב הגאון הנצי"ב (בספרו העמק שאלה פר' יתרו), שזהו כבוד השבת, שראש הבית שותה יין, וכל בני ביתו יוצאים ידי חובה, וכך היתה תקנת חכמים במצות הקידוש. ולכן אין פגיעה במצות הקידוש אם שאר השומעים לא טעמו בפועל מכוס היין.

ולפיכך אין כל חיוב לשתות יין מכוס המקדש בשעת הקידוש. ואף מי שלא טעם כלל מן היין, יצא ידי חובת הקידוש.

ומכל מקום כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ב עמוד כב), שמצוה מן המובחר לחיבוב המצוה, שיטעמו כל השומעים מן היין, וכפי שנהגו בכל תפוצות ישראל.

ולסיכום: השומע קידוש בשבת, אינו חייב לשתות מן היין, ואף אם לא שתה מן היין יצא ידי חובת קידוש. אולם מצוה מן המובחר לשתות מעט מן היין, להראות חיבוב מצוה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום;
הלכה היא שהשומע קידוש ולא טעם מהיין הרי חייב לברך על שאר משקים שהכל אפילו בתוך הסעודה.
מה תהי הדין לשומע קידוש בלי טעימה ובא לשתות יין בתוך הסעודה - האם חייב בברכת הגפן או שמדין יוצא בברכת הגפן שבקידוש יהיה נפטר? י"ד כסלו תשפ"ב / 18 בנובמבר 2021

אין זה נכון. בתוך הסעודה אין לברך על משקאות, חוץ מיין, גם אם לא בירך על יין לפני הסעודה.

ומי ששמע קידוש ולא טעם, ואחר כך בתוך הסעודה הובא לפניו יין, עליו לברך עליו בורא פרי הגפן. 

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה