הלכה ליום חמישי י"ד כסלו תשפ"ב 18 בנובמבר 2021

טעימה מן היין שלאחר הקידוש – מעשה מהרב מבריסק ומרן זצ"ל

שאלה: האם יש חיוב לטעום מן היין לאחר הקידוש?

תשובה: הנה המנהג הוא, שלאחר שהמקדש מברך על היין, הוא מעביר את כוס הקידוש לפני כל המסובים, וכל אחד טועם מעט מן היין. ויש נוהגים משום נקיות, לשפוך מכוס הקידוש מעט יין לכוסות של המסובים, וכל אחד טועם מעט יין.

דברי הרב מבריסק
ולגבי השאלה, האם יש חיוב בדבר או לא. הנה הגאון רבי יצחק זאב סולוביצ'יק זצ"ל (הרב מבריסק, שהיה מגאוני ירושלים לפני עשרות שנים), היה אומר, שהשומע קידוש מפי חבירו, אינו יוצא ידי חובת הקידוש, אלא אם הוא טועם מעט מכוס הקידוש, אבל אם אינו טועם כלל מכוס הקידוש, אינו יוצא ידי חובתו.

ויש טעם לדעתו של הגאון שאמר כן, שהרי עיקר מצות הקידוש בשבת בבוקר, היא שתיית היין, ואם כן איך ניתן להוציא ידי חובת ה"שתיה" את הציבור כולו? והרי זו מצוה מעשית ממש, כמו אכילת מצה בליל פסח, שלא שייך לומר שאחד יאכל וכולם יצאו ידי חובה באכילתו.

ולפיכך היה הגאון הנזכר מקפיד שכל המסובים ישתו מכוס הקידוש.

דברי שאר כל הפוסקים
אולם בהלכה הקודמת הזכרנו, שמי ששמע קידוש מחבירו, וטעם מעט מן היין, ואחר כך בא לשתות משקאות אחרים, אינו מברך עליהם ברכת "שהכל נהיה בדברו", הואיל וברכת "בורא פרי הגפן" שעל היין פוטרת את כל המשקאות הבאים אחרי היין.

והזכרנו את דברי הפוסקים, שמי ששמע קידוש, אבל לא טעם מן היין, ובא לשתות אחר כך משקאות אחרים, צריך לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" על שאר המשקאות ששותה. וכן כתבו גדולי רבותינו הפוסקים, ומדבריהם מוכח בפירוש, שאין כל חובה לשתות מכוס הקידוש, שהרי כל אותם פוסקים כתבו "שאם לא שתה מכוס הקידוש יחזור לברך שהכל על המשקה ששותה אחר כך", ולא הזכירו בדבריהם שאם לא טעם מכוס הקידוש לא יצא ידי חובת קידוש כלל.

ולגבי סברתו של הגאון מבריסק, שמצות השתיה לאחר הקידוש היא מצוה מעשית, ואם כן איך ניתן לומר שבעל הבית ישתה לבדו, ויוציא את שאר בני הבית ידי חובתם. יש להסביר את הדברים לפי מה שכתב הגאון הנצי"ב (בספרו העמק שאלה פר' יתרו), שזהו כבוד השבת, שראש הבית שותה יין, וכל בני ביתו יוצאים ידי חובה, וכך היתה תקנת חכמים במצות הקידוש. ולכן אין פגיעה במצות הקידוש אם שאר השומעים לא טעמו בפועל מכוס היין.

ולפיכך אין כל חיוב לשתות יין מכוס המקדש בשעת הקידוש. ואף מי שלא טעם כלל מן היין, יצא ידי חובת הקידוש.

ומכל מקום כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ב עמוד כב), שמצוה מן המובחר לחיבוב המצוה, שיטעמו כל השומעים מן היין, וכפי שנהגו בכל תפוצות ישראל.

ולסיכום: השומע קידוש בשבת, אינו חייב לשתות מן היין, ואף אם לא שתה מן היין יצא ידי חובת קידוש. אולם מצוה מן המובחר לשתות מעט מן היין, להראות חיבוב מצוה.

ואגב נזכיר מעשה, שכאשר הוציא מרן זצ"ל את ספרו יביע אומר הראשון, הלך ברחוב דוד ילין, ופגש שם את הגאון מבריסק זצ"ל שהיה הולך בדרך. נגש אליו, ונתן לו במתנה ספר יביע אומר אחד. לאחר כמה ימים, פגש מרן זצ"ל את הגאון מטשבין זצ"ל, שהיה מגדולי ירושלים בדור ההוא. אמר לו הגאון מטשבין, מה עשית לרב מבריסק? כישפת אותו? אמר לו מרן זצ"ל, מדוע כבודו אומר כך? אמר לו הגאון מטשבין, שהוא ביקר אצל הרב מבריסק, והרב מבריסק היה אחוז התפעלות מהספר "יביע אומר", שסברותיו ישרות והוא מלא בקיאות להפליא, והרבה לשבח את הספר ואת מחברו בפני הגאון מטשבין, באומרו כי לא ידע שיש בין הספרדים תלמיד חכם נפלא כזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום;
הלכה היא שהשומע קידוש ולא טעם מהיין הרי חייב לברך על שאר משקים שהכל אפילו בתוך הסעודה.
מה תהי הדין לשומע קידוש בלי טעימה ובא לשתות יין בתוך הסעודה - האם חייב בברכת הגפן או שמדין יוצא בברכת הגפן שבקידוש יהיה נפטר? י"ד כסלו תשפ"ב / 18 בנובמבר 2021

אין זה נכון. בתוך הסעודה אין לברך על משקאות, חוץ מיין, גם אם לא בירך על יין לפני הסעודה.

ומי ששמע קידוש ולא טעם, ואחר כך בתוך הסעודה הובא לפניו יין, עליו לברך עליו בורא פרי הגפן. 

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה