על כל המשקאות ששותים, כגון מיץ תפוזים, בירה, ארק, וכן על המים, יש לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" לפני ששותים מהם. ועל היין יש לברך ברכת "בורא פרי הגפן", שהיא ברכה מיוחדת שתיקנוה רבותינו רק על היין. כמו שהזכרנו כמה פעמים.
ועתה נבאר את הדין, במקרה שאדם בירך על היין ברכת "בורא פרי הגפן", ובאותה שעה היה בדעתו לשתות לאחר מכן גם משאר המשקאות שיוגשו לפניו, כגון מים, או מיץ פירות וכדומה. האם עליו לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" על שאר המשקאות, או שאינו צריך לברך עליהם כלל?
ושורש הדברים, בגמרא במסכת ברכות (מא:), "אמר רבי חייא, פת פוטר כל מיני מאכל, ויין פוטר כל מיני משקים". כלומר, המברך "המוציא לחם מן הארץ" על פת לחם, ואחר כך בא לאכול בשר, או דגים וכדומה, אינו חוזר לברך עליהם ברכה בפני עצמם, הואיל ונפטרו כבר בברכת "המוציא לחם מן הארץ" שבירך על הפת, שהוא המאכל הנכבד משאר המאכלים, וראויה ברכתו לפטור מאכלים אחרים הבאים אחריה.
וכמו כן המברך "בורא פרי הגפן" על היין, ובא לשתות אחר כך משקאות אחרים, אינו חוזר לברך "שהכל נהיה בדברו" עליהם, הואיל וברכת היין פוטרת את שאר המשקאות המובאים לאחריה, שהרי היין הוא ראש לכל המשקאות, ובברכתו ראויים להפטר שאר כל המשקאות שהם בטלים לעומתו.
אולם לענין מעשה, נחלקו רבותינו הראשונים האם הלכה כרבי חייא לענין ברכת בורא פרי הגפן? שלדעת התוספות והרמב"ם, אין הלכה כרבי חייא. וכן דעת עוד מרבותינו הראשונים. אולם לעומתם דעת הרא"ש ורבינו יונה והרשב"א ועוד, שהלכה כרבי חייא. וכן פסקו למעשה הטור ומרן השלחן ערוך (סימן קעד ס"ב), שהלכה כדברי רבי חייא. וכל המברך על היין ברכת "בורא פרי הגפן", ולאחר מכן בא לשתות משקאות אחרים, אינו חוזר לברך עליהם ברכת "שהכל נהיה בדברו", כי ברכת היין פוטרת את שאר המשקאות מן הברכה.
לכן לסיכום: המברך על היין ברכת בורא פרי הגפן, ובא לשתות אחר כך משקאות אחרים, כגון מים, או מיץ תפוזים וכדומה, והיה בדעתו מתחילה לשתות מן המשקאות הללו, אינו חוזר לברך עליהן ברכת "שהכל נהיה בדברו", הואיל ונפטרו כולם בברכת בורא פרי הגפן.
ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטים בדין זה.