הלכה ליום ראשון ד' חשון תשפ"ו 26 באוקטובר 2025

היין פוטר שאר משקים

על כל המשקאות ששותים, כגון מיץ תפוזים, בירה, ארק, וכן על המים, יש לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" לפני ששותים מהם. ועל היין יש לברך ברכת "בורא פרי הגפן", שהיא ברכה מיוחדת שתיקנוה רבותינו רק על היין. כמו שהזכרנו כמה פעמים.

ועתה נבאר את הדין, במקרה שאדם בירך על היין ברכת "בורא פרי הגפן", ובאותה שעה היה בדעתו לשתות לאחר מכן גם משאר המשקאות שיוגשו לפניו, כגון מים, או מיץ פירות וכדומה. האם עליו לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" על שאר המשקאות, או שאינו צריך לברך עליהם כלל?

ושורש הדברים, בגמרא במסכת ברכות (מא:), "אמר רבי חייא, פת פוטר כל מיני מאכל, ויין פוטר כל מיני משקים". כלומר, המברך "המוציא לחם מן הארץ" על פת לחם, ואחר כך בא לאכול בשר, או דגים וכדומה, אינו חוזר לברך עליהם ברכה בפני עצמם, הואיל ונפטרו כבר בברכת "המוציא לחם מן הארץ" שבירך על הפת, שהוא המאכל הנכבד משאר המאכלים, וראויה ברכתו לפטור מאכלים אחרים הבאים אחריה.

וכמו כן המברך "בורא פרי הגפן" על היין, ובא לשתות אחר כך משקאות אחרים, אינו חוזר לברך "שהכל נהיה בדברו" עליהם, הואיל וברכת היין פוטרת את שאר המשקאות המובאים לאחריה, שהרי היין הוא ראש לכל המשקאות, ובברכתו ראויים להפטר שאר כל המשקאות שהם בטלים לעומתו.

אולם לענין מעשה, נחלקו רבותינו הראשונים האם הלכה כרבי חייא לענין ברכת בורא פרי הגפן? שלדעת התוספות והרמב"ם, אין הלכה כרבי חייא. וכן דעת עוד מרבותינו הראשונים. אולם לעומתם דעת הרא"ש ורבינו יונה והרשב"א ועוד, שהלכה כרבי חייא. וכן פסקו למעשה הטור ומרן השלחן ערוך (סימן קעד ס"ב), שהלכה כדברי רבי חייא. וכל המברך על היין ברכת "בורא פרי הגפן", ולאחר מכן בא לשתות משקאות אחרים, אינו חוזר לברך עליהם ברכת "שהכל נהיה בדברו", כי ברכת היין פוטרת את שאר המשקאות מן הברכה.

לכן לסיכום: המברך על היין ברכת בורא פרי הגפן, ובא לשתות אחר כך משקאות אחרים, כגון מים, או מיץ תפוזים וכדומה, והיה בדעתו מתחילה לשתות מן המשקאות הללו, אינו חוזר לברך עליהן ברכת "שהכל נהיה בדברו", הואיל ונפטרו כולם בברכת בורא פרי הגפן.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטים בדין זה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

חיוב מאה ברכות ביום

אורך השיעור: 00:33:56         הורד     (15.54 MB)

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו ממוצאי יום ראשון, ליל יום שני, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

ממתי ניתן להדליק

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, וכפי שביארנו אתמול. ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בע......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה