הלכה ליום חמישי י' אייר תשפ"א 22 באפריל 2021

איזהו קשר של קיימא, ואיזהו קשר מעשה אומן

בהלכות הקודמות ביארנו, שאסור לקשור בשבת קשר שהוא "של קיימא", כלומר, קשר שלא עומדים לפרקו בימים הקרובים. וכן ביארנו שאסור לקשור בשבת קשר שהוא "מעשה אומן", כלומר, שנדרשת אומנות על מנת לקושרו. אבל קשר שאינו של קיימא, וגם אינו מעשה אומן, מותר לקושרו בשבת.

ועתה נבאר איזה קשר נחשב "של קיימא", ואיזה קשר נחשב "מעשה אומן".

קשר שעומדים להתירו בתוך שבעה ימים
יש מרבותינו הראשונים שכתבו, שכל קשר העומד להתקיים יום אחד, נחשב כקשר של קיימא, ואסור לקושרו בשבת. ולפיכך כתב מהר"ם (הובא בתשב"ץ סימן נב), שחלוק ומכנסיים הקשורים יחד (בזמנם היו רגילים לקשור את החלוק למכנסיים, והיו משאירים אותם קשורים יחד כמה ימים), אסור להתיר את הקשר בשבת, כיון שלא מתכוונים להתיר את הקשר בכל יום. וכמו כן אסור לקושרו בשבת.

ויש אומרים שכל קשר שאינו מתקיים אלא לשבוע ימים, אינו נחשב כקשר של קיימא. וכן דעת הטור. ואין צורך שיהיה קשר שאינו עומד אפילו ליום אחד. וכן העלה להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (שבת חלק ה' עמוד מז).

קשר של נעליים
ולכל הדעות, מותר לקשור בשבת קשר של נעליים שאנו נוהגים לקשור, כיון שקשר כזה אינו נחשב למעשה אומן, וכמו כן רגילים להתירו בכל ערב כשמורידים את הנעליים לפני שהולכים לישון.

קשר על גבי קשר
ולענין "מעשה אומן". נחלקו הפוסקים, לגבי "קשר על גבי קשר", כלומר, כשקושרים את הנעליים, רגילים לעשות קשר אחד, ועל גביו כמין "עניבה". אבל כשעושים קשר נוסף על גבי הקשר הראשון, נעשה קשר מהודק יותר. ויש אומרים שקשר זה נחשב לקשר "מעשה אומן" שאסור לקושרו בשבת. מפני שאין בידינו בקיאות וידיעה ברורה מהו קשר של אומן ומהו קשר של כל אדם. לפיכך כתבו להחמיר בזה. וכן דעת השלטי גבורים ועוד.

אולם יש חולקים על דברי השלטי גבורים, וכתבו להקל גם בקשר על גבי קשר, שאינו נחשב "מעשה אומן". וכן העלה מרן רבינו זצ"ל בספרו (עמוד נז), שבמקום צורך יש להקל בדבר, לעשות קשר על גבי קשר בשבת. ורק במקום שאפשר לעשות באופן אחר, טוב להחמיר בדבר, והמחמיר תבא עליו ברכת טוב.

ולסיכום: קשר שעשוי כדי להתירו בתוך שבוע ימים, אינו נחשב לקשר של קיימא. וקשר על גבי קשר, אינו נחשב למעשה אומנות. וכל קשר שאינו מעשה אומן, וכן אינו של קיימא, מותר לקושרו בשבת.

ובהלכה הבאה נסכם פרטי דינים בענין זה.

שאלות ותשובות על ההלכה

יש לי טלית של שבת והקשר נפתח, האם מותר לי לחזק אותו? ב' חשון תשע"ז / 3 בנובמבר 2016

אין לחזק את הקשר של הטלית בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה