הלכה ליום חמישי י' אייר תשפ"א 22 באפריל 2021

איזהו קשר של קיימא, ואיזהו קשר מעשה אומן

בהלכות הקודמות ביארנו, שאסור לקשור בשבת קשר שהוא "של קיימא", כלומר, קשר שלא עומדים לפרקו בימים הקרובים. וכן ביארנו שאסור לקשור בשבת קשר שהוא "מעשה אומן", כלומר, שנדרשת אומנות על מנת לקושרו. אבל קשר שאינו של קיימא, וגם אינו מעשה אומן, מותר לקושרו בשבת.

ועתה נבאר איזה קשר נחשב "של קיימא", ואיזה קשר נחשב "מעשה אומן".

קשר שעומדים להתירו בתוך שבעה ימים
יש מרבותינו הראשונים שכתבו, שכל קשר העומד להתקיים יום אחד, נחשב כקשר של קיימא, ואסור לקושרו בשבת. ולפיכך כתב מהר"ם (הובא בתשב"ץ סימן נב), שחלוק ומכנסיים הקשורים יחד (בזמנם היו רגילים לקשור את החלוק למכנסיים, והיו משאירים אותם קשורים יחד כמה ימים), אסור להתיר את הקשר בשבת, כיון שלא מתכוונים להתיר את הקשר בכל יום. וכמו כן אסור לקושרו בשבת.

ויש אומרים שכל קשר שאינו מתקיים אלא לשבוע ימים, אינו נחשב כקשר של קיימא. וכן דעת הטור. ואין צורך שיהיה קשר שאינו עומד אפילו ליום אחד. וכן העלה להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (שבת חלק ה' עמוד מז).

קשר של נעליים
ולכל הדעות, מותר לקשור בשבת קשר של נעליים שאנו נוהגים לקשור, כיון שקשר כזה אינו נחשב למעשה אומן, וכמו כן רגילים להתירו בכל ערב כשמורידים את הנעליים לפני שהולכים לישון.

קשר על גבי קשר
ולענין "מעשה אומן". נחלקו הפוסקים, לגבי "קשר על גבי קשר", כלומר, כשקושרים את הנעליים, רגילים לעשות קשר אחד, ועל גביו כמין "עניבה". אבל כשעושים קשר נוסף על גבי הקשר הראשון, נעשה קשר מהודק יותר. ויש אומרים שקשר זה נחשב לקשר "מעשה אומן" שאסור לקושרו בשבת. מפני שאין בידינו בקיאות וידיעה ברורה מהו קשר של אומן ומהו קשר של כל אדם. לפיכך כתבו להחמיר בזה. וכן דעת השלטי גבורים ועוד.

אולם יש חולקים על דברי השלטי גבורים, וכתבו להקל גם בקשר על גבי קשר, שאינו נחשב "מעשה אומן". וכן העלה מרן רבינו זצ"ל בספרו (עמוד נז), שבמקום צורך יש להקל בדבר, לעשות קשר על גבי קשר בשבת. ורק במקום שאפשר לעשות באופן אחר, טוב להחמיר בדבר, והמחמיר תבא עליו ברכת טוב.

ולסיכום: קשר שעשוי כדי להתירו בתוך שבוע ימים, אינו נחשב לקשר של קיימא. וקשר על גבי קשר, אינו נחשב למעשה אומנות. וכל קשר שאינו מעשה אומן, וכן אינו של קיימא, מותר לקושרו בשבת.

ובהלכה הבאה נסכם פרטי דינים בענין זה.

שאלות ותשובות על ההלכה

יש לי טלית של שבת והקשר נפתח, האם מותר לי לחזק אותו? ב' חשון תשע"ז / 3 בנובמבר 2016

אין לחזק את הקשר של הטלית בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה