בהלכה הקודמת, ביארנו שמן המלאכות שאסור מן התורה לעשותן בשבת, נכללת מלאכת "קושר" וכן מלאכת "מתיר". כלומר, קשירת קשר והתרתו אסורות בשבת.
וביארנו אילו קשרים אסור לקושרם בשבת מן התורה. ועתה נבאר אילו קשרים אסור לקושרם בשבת מדרבנן, כלומר, מגזירת חז"ל שהוסיפו גדר וסייג לדברי התורה.
כפי שביארנו, מן התורה אסור לקשור בשבת קשר שהוא "של קיימא", כלומר, שאינו עומד לפירוק בזמן הקרוב. וכן שיהיה הקשר "מעשה אומן", כלומר, שנדרשת מומחיות ואומנות כדי לקושרו. ולפיכך אסור מן התורה לקשור בשבת את הרצועה שכרוכה על חוטמה של הנאקה או הגמל. כיון שקשר זה הוא מעשה אומן, ואינו עומד לפירוק.
קשרים שגזרו עליהם רבותינו: מעשה אומן, או עומד לקיימא
ורבותינו גזרו, שגם קשר שאינו מעשה אומן, אסור לקושרו בשבת אם הוא "של קיימא". כלומר, אף על פי שאין הקשר מעשה אומן, וכל אדם יודע ויכול לקושרו בשבת. מכל מקום, מכיון שאותו הקשר הוא של "קיימא", אסור לקושרו בשבת. (שלחן ערוך סימן שיז ס"א).
ודוגמא לקשרים כאלה, הוא הקשר שקושרים בדלי התלוי מעל הבור. שמכיון שלא מתירים את הקשר הקשור לדלי לעולם, אף על פי שאין אומנות בקשירת הקשר ההוא, מכל מקום אסור מדרבנן לקושרו בשבת.
וכן הקושר רסן בפי הבהמה, ואינו חושב להתיר את הקשר לעולם. אף על פי שאין אומנות בקשירת הרסן, אסור מדרבנן לקושרו בשבת.
וכן קשר שאינו עומד לקיימא, אבל נדרשת אומנות בקשירתו, אסור לקושרו בשבת מדרבנן.
קשר שמותר לקושרו בשבת
אבל קשר שאינו עומד לקיימא, וכן אינו מעשה אומן, מותר לקושרו לכתחילה בשבת, שגם רבותינו לא גזרו אלא על קשר שעומד באחד התנאים שאמרה התורה, כלומר, או שהוא מעשה אומן, או שהוא של קיימא, אבל אם אינו של קיימא וגם אינו מעשה אומן, מותר לקושרו בשבת. וכפי שנבאר בהלכה הבאה.
