הלכה ליום ראשון ד' תמוז תשפ"ב 3 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי עטרת ראשי

אשר מסעוד בן זוהרה ז"ל

שאתמול חל יום הפקודה. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני המשפחה

דיבור באמצע קריאת התורה

שאלה: האם כשאני מתפללת בשבת בבית הכנסת, מותר לי לדבר עם חברתי בשעת קריאת התורה?

תשובה: בגמרא במסכת סוטה (לט.), אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁנִּפְתַּח סֵפֶר תּוֹרָה, אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִילּוּ בִּדְבַר הֲלָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר, "וּבְפִתְחוֹ עָמְדוּ כׇּל הָעָם", וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא שְׁתִיקָה. רַבִּי זֵירָא אָמַר, שְׁרַב חסְדָּא לָמַד אֶת הַדְּבָרִים מִמָּה שֶׁנֶּאֱמַר, "וְאׇזְנֵי כׇל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה".

כלומר, משעשה שהתחילו לקרוא בתורה בבית הכנסת, אסור לדבר אפילו בדברי תורה, ובודאי שאסור לדבר בדברי חולין, ולמדנו זאת ממה שנאמר על עזרא הסופר, שמהרגע שהוא פתח את ספר התורה, "עמדו כל העם", והכוונה בזה, ששתקו מיד כדי להתרכז בשמיעת קריאת התורה.

הדין למעשה
ורבותינו הראשונים האריכו בחילוקים שונים בדין זה. ומרן השלחן ערוך (סימן קמו) כתב בזו הלשון:

"כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל הַקּוֹרֵא לִקְרוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרָה, אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אֲפִלּוּ בֵּין הָעֲלִיּוֹת".

ואמנם לגבי לימוד תורה בין הקריאות, או אפילו בשעת הקריאה, יש בזה חילוקים שמבוארים בשלחן ערוך, אך שיחה רגילה, בין איש לרעהו ובין אשה לרעותה, הם אסורים בהחלט לכל הדעות, הן בשעת קריאת התורה ממש, והן בין העליות.

דיבור בין העליות
והטעם שאסור לדבר אפילו בין העליות, ביארוהו רבותינו תלמידי רבינו יונה, שהוא מפני שחששו שמא האדם ימשיך לדבר גם כאשר יחזרו לקרוא בתורה. אבל להשיב בענין הלכתי וכדומה בין העולים, בקצרה, מותר. (משנה ברורה ס"ק ו).

וכתב המאמר מרדכי, שמנהג ישראל שכאשר יש חתן או בר מצוה בבית הכנסת, שרים לכבודו לפני שיעלה לתורה, ויש למנהגינו סמך על פי ההלכה, שהרי אין כאן שום חשש שימשיכו לשיר לאחר שיתחילו בקריאת התורה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה