הלכה ליום ראשון ה' אדר תשע"ט 10 בפברואר 2019

ערכאות של גויים

אמרו בברייתא במסכת גיטין (דף פח:) רבי טרפון אומר, כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של עובדי כוכבים (דהיינו בתי משפט של גויים) אף על פי שדיניהם כדיני ישראל, אסור ללכת להתדיין בפניהם, מפני שכתוב בתורה (שמות כא.) ואלה המשפטים אשר תשים "לפניהם", לפניהם ולא לפני גויים. וביאור הדברים הוא, שיש איסור על פי תורתינו הקדושה להתדיין בפני גויים, ואפילו אם אותם גויים פוסקים דין שהוא נכון גם על פי דיני התורה, מכל מקום יש איסור להתדיין אצלם.

וכתב הרמב"ם (בפכו' מהלכות סנהדרין ה"ז) כל הדן בדייני עכו"ם (דהיינו גויים) ובערכאות שלהם (דהיינו בתי משפט של גויים) אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל, הרי זה רשע, וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו, שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני גויים. וכן פסקו הטור ומרן השולחן ערוך (חושן משפט סימן כו.)

והגאון מהרשד"ם בספרו, וכן הגאון מהר"י אדרבי בספרו, כתבו כי יש הסכמה בחרם גמור בכל אלות הברית  (הקללות שהוזכרו בתורה), מכל גאוני ישראל (שבתקופה ההיא לפני כארבע מאות שנה) רבני צפת ורבני קושטא ורבני סאלוניקי, לבל יהין שום אדם מישראל לדון אצל הערכאות של גויים, וכתב הרשב"ץ, שבלי ספק זהו איסור חמור מן התורה, וכדברי רש"י בתחילת פרשת משפטים, שאפילו אם אנו יודעים שבדין מסוים פוסקים הערכאות כדין תורתינו הקדושה, אסור להתדיין לפניהם, שכל המביא דיני ישראל בפני גויים, מחלל את השם, ומיקר שם עבודה זרה של הגויים (שפוסקים על פי חוקיהם, אם מחמת דת כלשהי, ואם מחמת חוקיהם שהומצאו על ידיהם, כמו שמצוי בזמן הזה, שעל ידי כך מראה כאילו משפט הגויים הוא נכון יותר מדיני התורה ח"ו, שהרי הוא עוזב משפט התורה והולך אצל חוקות הגויים) ונאמר "ואויבנו פלילים" שכשאויבינו פלילים, דהיינו שופטים את ישראל, הרי זו עדות לעליונות משפטיהם. ולפיכך אפילו אם הסכימו ביניהם שני בעלי הדין להתדיין בפני ערכאות, אסור ללכת לפניהם, וכל זה אפילו אם דיניהם כדינינו, (שאם אין דיניהם כדין התורה, הדבר פשוט שהדן לפניהם הרי הוא גזלן, שהרי נוטל ממון שלא מגיע לו על פי דין) ופסול לעדות, וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו, וכדברי הרמב"ם. וכתב הרי"ף בתשובה, שהרוצה להתדיין אצל ערכאות צריך לנדות אותו.

ומכאן נלמד עניין ההתדיינות בערכאות שבעוונות הרבים, הרבה מזלזלים ולא שמים לבם לעניין זה. ובהלכות הבאות אי"ה יבואר דין בתי המשפט במדינת ישראל, וכן מה יעשה אדם שהוא מוכרח להתדיין אצל הערכאות.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה