בהלכות הקודמות ביארנו את שורש החיוב לקום בפני תלמיד חכם ובפני זקן בשנים.
מי נקרא "זקן"
נחלקו הפוסקים אודות החיוב לקום בפני אדם זקן, מאיזה גיל נקרא אדם "זקן"? כי יש סוברים שמגיל שישים כבר נקרא אדם "זקן". אבל לדעת הטור ומרן השלחן ערוך, אדם אין אדם נחשב לזקן, אלא מגיל שבעים שנה. וכן עיקר להלכה, וכמו ששנינו במסכת אבות "בן שבעים לשיבה".
ומכל מקום כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שמכיוון שלדעת רבינו האר"י הקדוש, יש לקום בפני אדם החל מגיל שישים, המחמיר לנהוג כדבריו תבוא עליו הברכה, אף שאין זו חובה מן הדין, שהרי אנו פוסקים בכל מקום כדעת מרן השולחן ערוך לכל אשר יאמר.
ספק זקן
כאשר יש ספק, אם האדם העומד לפנינו הוא זקן, כלומר, יש ספק אם כבר מלאו לו שבעים שנה או לא, הרי שעלינו לדון האם חובה לקום בפניו או לא?
והנה ביארנו כבר בהלכה הקודמת, שחיוב קימה מפני אדם זקן בשנים, הוא מצות עשה מן התורה. והרי יש בידינו כלל, ש"ספק דאורייתא לחומרא", כלומר, כאשר יש לפנינו ספק בדבר שהוא חיוב מן התורה, הרי שעלינו ללכת לחומרא. ולכן גם במקרה זה, שיש ספק אם מלאו לאותו אדם שבעים שנה או לא, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, ש"ספק תורה להחמיר", ולכן יש לעמוד בפני אדם זה.
ספק תלמיד חכם
וכן אם יש לנו ספק לגבי תלמיד חכם אם כבר הגיע להוראה או לא, חובה לקום לפניו, שספק תורה להחמיר. אבל אברך הלומד בכולל אברכים, ואינו יודע לפסוק הלכה אין צריך לעמוד לפניו. אף על פי שמעמדו נכבד ביותר מצד מה שהוא עוסק בתורה יומם ולילה.
מתי יש לעמוד?
אין חובה לקום בפני זקן בשנים אלא כשיתקרב ויכנס לארבע אמותיו (כשני מטרים) של היושב, (וכדין תלמיד חכם שנתבאר בהלכה הקודמת) אבל אביו או רבו המובהק (שהוא רבו שלמד ממנו את רוב חכמתו) או גדול הדור, צריך לעמוד בפניהם כמלא עיניו, כלומר, מהרגע שרואה אותם חייב לעמוד. ואפילו בבית אחד, אין חיוב לעמוד בפני זקן או תלמיד חכם רגיל, עד שיכנסו לארבע אמותיו. ואסור לאדם לעצום את עיניו כדי שלא יראה כשהרב נכנס לארבע אמותיו, אלא יקום בפניו כדין ויתן כבוד לתורה.
