הלכה ליום רביעי כ"ט סיון תשפ"א 9 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלמה ראובן בן ירוחם ושרה ז"ל שפירא

ולעילוי נשמת רחל בת מרדכי ז"ל
ולעילוי נשמותיהם של כלל נשמות ישראל.
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

יואב

כמה הוא שיעור נתינת צדקה

שיעור (כמות) שחייבים לתת לצדקה, כתבו רבותינו, הרמב"ם, הטור ומרן השלחן ערוך, שאם ידו של האדם משגת, יתן כפי צורך העניים. כלומר אם הוא עשיר גדול שיכול לספק את כל צרכי העניים בעירו וכיוצא בזה, עליו לתת להם כל מחסורם, ואם אין ידו משגת, יתן עד חומש מנכסיו "מצוה מן המובחר". כלומר, יתן עד חמישית מממונו לצדקה, וזו היא מצוה מן המובחר. ואם נותן אדם אחד מעשרה ממה שיש לו, כלומר עשירית, הרי זו מדה בינונית, כלומר, אף שאינה מדה טובה כמי שנותן חומש מנכסיו, מכל מקום היא מדה בינונית לתת מעשר מנכסיו, וכמו שנוהגים רבים וכן שלמים, לתת "מעשר כספים", שמכל הרווחים שלהם שהם נותנים מעשר לצדקה. פחות מכאן, כלומר, מי שאינו נותן אפילו מעשר מכספו, הרי זו עין רעה, שצרה עינו באחרים שנותן להם רק מעט מממונו.

ומדה זו לתת חומש, שהיא הטובה מכולם, נלמדת מן הפסוקים, שנאמר "וכל אשר תתן לי, עשר אעשרנו לך", משמע פעמיים נתינת מעשר, "עשר אעשרנו", ושני מעשרות הם חומש. וכתב רבינו הטור, הדבר בדוק ומנוסה, כי בשביל הצדקה שנותן לא יחסר לו, אלא אדרבא, תוסיף לו עושר וכבוד, כמו שנאמר "מהחל התרומה לביא בית ה', אכול ושבוע והותר עד לרוב, כי ה' בירך את עמו". וכדרך מה שאמרו רבותינו בגמרא מסכת שבת (קיט.), עשר תעשר, עשר בשביל שתתעשר.

ואמרו רבותינו בגמרא במסכת כתובות (נ.), אמר רבי אילעא, באושה (שם מקום) תיקנו, המבזבז, (כלומר, מי שהוא מבזבז מנכסיו לצדקה), אל יבזבז יותר מחומש, כלומר, לא יתן לצדקה יותר מחומש מנכסיו, שמא גם הוא יזדקק בסוף לצדקה. ואמנם יש מהפוסקים שכתבו שכל זה הוא דוקא באדם רגיל, אבל עשיר מופלג שנדבתו רוחו לתת יותר מחומש מנכסיו, רשאי לעשות כן, ותבא עליו הברכה. וכן משמע מדברי הפוסקים שהזכרנו בתחילה, שכתבו שאם ידו משגת יתן כפי צורך העניים, ואחר כך כתבו שיעור נתינת חומש מנכסיו שהיא המדה המרובה ביותר, משמע שבאו להורות בתחילה על נתינה שהיא יותר מחומש, והיא בעשיר גדול שיכול לספק צרכי עניים רבים.

לעולם אל ימנע אדם את עצמו לתת פחות משלישית השקל לשנה, ואם נתן פחות מזה, לא קיים מצוות צדקה. כלומר, שיעור הסך הנמוך ביותר לקיום מצוות צדקה מן התורה, הוא סכום של שלישית השקל לשנה, שהוא מחיר של קרוב לשבעה גרמים כסף טהור. אך מובן שהיא מדה רעה לאין ערוך, מי שאינו נותן אלא סך פעוט זה, וכמו שהזכרנו , כי במקום שיד חכמי ישראל תקיפה, עליהם לכפותו לתת כפי יכלתו, ובלי ספק עתיד הקדוש ברוך הוא להפרע ממנו, כי ה' חונן דלים ושומע צעקתם כמו שהזכרנו, ובכל יום בת קול יוצאת מחורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, שישנם תלמידי חכמים שאין להם כדי קיומם, אבל מי שנותן צדקה לעניים ובפרט מי שהוא מחזק ידי לומדי התורה, שכרו רב מאד, ובכח הצדקה יסורו ממנו כל מיני גזירות קשות ורעות, כי צדקה תציל ממות, וכמו שאירע לצפתית בזמן אליהו הנביא, שבשביל עוגה קטנה שנתנה לאליהו הנביא, זכתה שיחיה בנה אשר שכב כבר כמת, וראתה ממנו נחת לאורך ימים ושנים.

ויש עוד פרטי דינים רבים בעניני צדקה, ונדבר עליהם בעזרת ה' בהמשך הדברים.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני בכור לאימי אחרי שעברה שש הפלות העוברים היו של כמה חודשים. מה הדין לעניין תענית בכורות בערב פסח האם אני צריך להתענות. תודה כ"ט סיון תשפ"א / 9 ביוני 2021

בכור לאחר הפלות, מתענה תענית בכורות. אבל אם נולד לפני כן תינוק ממש שמת בתוך שלושים יום, הבא אחריו אינו מתענה. (משנה ברורה סימ תע סעיף קטן ב).

מה הכוונה במה שכתבתם - שלישית השקל? כ"ז אדר תשע"ו / 7 במרץ 2016

שליש השקל של התורה, הוא בערך שבעה גרמים של כסף טהור. כלומר, בערך שבעה שקלים שלנו.

מי שנתן צדקה לאדם מתוך כוונה לקיים מיצוות עשה,ולאחר שנתן התברר שהאדם שקיבל את הצדקה אינו ראוי לצדקה ,האם יחשב לו שקיים מצוות צדקה והאם יקבל על זה את שכרו בעולם הבא? כ"ז אדר תשע"ו / 7 במרץ 2016

הקדוש ברוך הוא מצרף מחשב טובה, ואינו מקפח שכר הבריות על כוונה טובה, אבל אין כאן קיום מצות צדקה ממש, ואין כאן את הזכות המיוחדת של מצות הצדקה.

עד לאחרונה היה ידוע לי, שאין חיוב לתת מעשר וזה הופיע במפורש בפסיקה של מרן האם חלו שינויי? כ"ט סיון תשע"ב / 19 ביוני 2012

אין חיוב לתת מעשר כספים. אבל חז"ל הודיעונו, שמי שאינו נותן מעשר כספים, ואינו נזקק בעצמו, הרי זה בבחינת "עין רעה", שיש לו ואינו נותן לאחרים. ומי ירצה להכלל במה שאמרו חז"ל "עין רעה".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה