הלכה ליום שלישי ג' טבת תש"פ 31 בדצמבר 2019

כבוד רבו המובהק

  מרן זצ"ל עם האדמו"ר מגור שליט"א

בהלכות הקודמות ביארנו, שלעניין דיני כבוד תלמיד חכם, יש שלושה סוגים של תלמידי חכמים שאנו דנים בהם. והרב שלגביו נוהגים כל דיני הכבוד, והוא במעלה הגבוהה ביותר מבחינת יחס הכבוד שיש לנהוג כלפיו, הוא "רבו המובהק", שהוא רב שלמד ממנו התלמיד את רוב חכמתו. וכגון אנשים שלא היתה להם בקיאות בתורה כלל, והם לומדים את כל תורתם מפי תלמיד חכם אחד, הרי שלאותו תלמיד חכם יש דין רבו המובהק מבחינתם.

וכתבנו גם שלגדול הדור המפורסם בחכמתו יש דין רב מובהק לכל ישראל. ולהלן נזכיר בקצרה עוד מספר דינים השייכים לרבו המובהק. ובעתיד אם ירצה ה' יבוארו דיני כבוד כלפי רבו שאינו רבו המובהק, וכלפי תלמיד חכם שאינו רבו כלל.

לקרוא לרב בשמו
אסור לתלמיד לקרוא לרבו המובהק בשמו, לא בחייו ולא אחרי מותו, וכפי שביארנו בהלכות כיבוד אב ואם. ואפילו בתוספת תואר "רבי", לא יקראנו בפניו. ובזמן הזה אסור לקרוא לכל תלמיד חכם בשמו, משום שהדבר נחשב לזלזול בכבוד התלמיד חכם. וכגון אם שמו "יוסף", לא יקרא לו "יוסף", אבל רשאי לקרוא לו "רבי יוסף" וכיוצא בזה, שאין בדיבור זה לשון זלזול. מה שאין כן כלפי רבו המובהק, שלא יקרא לו בשמו כלל, אפילו לא בתוספת התואר "רבי".

לומר "שלום"
אסור לומר לרבו "שלום" ולהחזיר לו "שלום" כדרך שאר העם, אלא שוחה לפניו (דהיינו מעין קידה) ואומר לו ביראה ובכבוד "שלום עליך רבי", ואם רבו הקדים לו שלום, יאמר לו "שלום עליך מורי ורבי" (ונראה שכמו כן יכול לומר "שלום כבוד הרב" "שלום כבוד מורינו הרב" וכיוצא בזה).

ואם הרב מוחל על כבודו, ומרשה שיאמרו לו "שלום" כפי שאומרים לכל אדם, מותר לומר לו "שלום" כרגיל. וכבר הזכרנו שכיוצא בזה הורה מרן זצ"ל לנכדו. 

לשבת ליד רבו
לא ישב ליד רבו, עד שיאמר לו רבו "שב". וכשנפרד מרבו, לא יחזיר אחוריו לצד רבו, אלא יפסע לאחור ופניו כלפי רבו.

וסיפרנו פעם מעשה שהיה, לפני כעשר שנים, שהגיע לבית מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל האדמו"ר מגור שליט"א, לדבר עמו באיזה ענין ציבורי. והגיע יחד עם שלוחו, הרב יעקב ליצמן הי"ו. ומנהג חסידי גור, שאינם יושבים כלל בנוכחות האדמו"ר שלהם. ולכם גם כאשר ישב האדמו"ר בפני מרן זצ"ל, נותר הרב ליצמן עומד על מקומו. פנה אליו מרן זצ"ל ואמר לו "שב!", אך הוא נותר לעמוד מפני כבוד האדמו"ר שלו. ולאחר כמה רגעים, שוב פנה מרן זצ"ל להרב ליצמן ואמר לו "שב!", אך הוא נותר עומד, ואז פנה האדמו"ר להרב ליצמן, ואמר לו, "אם כבוד הרב אומר לך לשבת אז תשב!". 

מתי מותר לשבת?
חייב לעמוד בפני רבו משיראנו מרחוק, ולא ישב עד שילך רבו, ויעלם מעיניו. וכן היה המנהג כלפי מרן זצ"ל, שכאשר היה נכנס לאיזה בית מדרש או אולם, היו הקהל כולו עומדים על רגליהם עד שהיה הוא יושב במקומו. וכן הורה פעם הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, שכאשר נכנס מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל לישיבת פורת יוסף, אמר כי חובה על כל התלמידים לעמוד בפניו, ושלא ישבו עד שמרן עצמו ישב.

כשמזכיר את רבו שאמר איזה דבר הלכה, בתוך שנים עשר חודש מפטירת רבו, צריך להוסיף אחרי שאומר את שם רבו "הריני כפרת משכבו", וכפי שביארנו בהלכות כבוד אב ואם.

שאלות ותשובות על ההלכה

והרי אמרתם שגדול הדור נחשב כ"רבו המובהק".. והיום לעניות דעתי מקובל שאנו קוראים לגדולי הדור (אמנם לא בפניהם) בשמותם בתוספת כינוי "רבי"/"הרב"... כשרוצים להגיד דבר תורה בשמם או לספר סיפור בשמם או להגיד שיש שיעור של גדול הדור כזה או אחר... אם כן מה הכוונה שאסור להגיד את שמם? ט' שבט תשע"ו / 19 בינואר 2016

הכוונה היא, שבפני הרב, אסור לקרוא לו בשמו. למשל אם לרבו קוראים יוסף, לא יקרא לו "רבי יוסף", אבל שלא בפניו רשאי להזכיר שמו בתוספת התואר רבי או הרב כמו שכתבתם.

כתבתם שאסור לקרוא לרבו המובהק בשמו גם אחרי מותו.אםכן,כיצד ניתן לציין את שמו כאשר אומרים דבר הלכה או השקפה ? כ"ג טבת תשע"ו / 4 בינואר 2016

יש להוסיף תואר "רבי".

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה