הלכה ליום רביעי ט"ו סיון תשפ"א 26 במאי 2021

בשולי גויים

שאלה: בביתנו נמצאת עובדת שאינה יהודייה. היא מסייעת בכל עניני הבית, וכן מבשלת עבורינו את האוכל. כל החומרים הנכנסים לבית הם כשרים, ואנו רואים את העובדת בשעת הבישול, כך שאין חשש מצד כשרות המאכלים. האם מותר לאכול מתבשיליה?

תשובה: רבותינו גזרו על תבשילים שבישלום גויים, שלא יאכל מהם ישראל, כלומר, יהודי.

טעם גזירת בישולי גויים
ובטעם הגזירה שאסרו רבותינו לאכול תבשילי גוים, נמצאו שני טעמים, האחד, משום חתנות. כלומר, הואיל ואסור לישראל להתחתן עם הגויים, ואם יהיו ישראל רגילים לאכול ממאכלי הגויים ולשהות בחברתם, הם עלולים לבא לידי נשואין עם הגויים.

והטעם השני, משום שחששו רבותינו, שמא הגוי יכניס דברים לא כשרים בתבשילו, ויאכילם את הישראל.

לפיכך אסור בהחלט לאכול מתבשילים שבישל הגוי.

דין הכלים שהגוי בישל בתוכם
ביארנו כבר בהלכות ערב פסח וכן בהלכות בשר בחלב, שכל כלי שנתבשל בתוכו מאכל כל שהוא, הרי שטעם המאכל נבלע בדפנות הכלי, מחמת חום התבשיל. ולכן אנו מייחדים מערכות כלים נפרדות לחלב ולבשר, וכן לפסח ולשאר ימות השנה.

וכן הדין לגבי תבשילי הגוי, שלא רק שאין לאכול מהתבשילים שבישל הגוי, אלא שדינם כדין כל שאר איסורי האכילה, נבלות וטרפות, בשר בחלב וכדומה, שאם בישלום בכלי, הכלי נאסר להשתמש בו שוב, מכיון שדפנות הכלי בולעות מטעם המאכל שנתבשל בו.

נמצא אם כן, שגוי שבישל תבשילים בכלים של ישראל, לא רק שאסור לאכול את המאכלים שבישל הגוי, אלא שכל הכלים שבישל בהם, נאסרו בשימוש חוזר, אלא אם יכשירו אותם, על ידי "הגעלה" במים רותחים. וכפי שביארנו בערב פסח. (וכלי חרס, שעל פי הדין אין אפשרות להכשירם אפילו בהגעלה, מכל מקום באיסור בישולי גויים, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שיש להקל בהגעלת הכלי שלש פעמים, אפילו בכלי חרס). (הליכות עולם עמוד צז, ועמוד קד).

וכשהיה מרן רבינו זצ"ל אב בית הדין בקהיר, היתה אשה ערביה אחת מסייעת לרעייתו הרבנית בעבודות הבית. ופעם אירע שהכינה לעצמה חביתה על מחבת השייך למרן רבינו זצ"ל ולבני ביתו. והורה מרן זצ"ל לרעייתו, שתגעיל את המחבת במים רותחים, ושתעשה כן בנוכחות הערביה, כדי שתלמד מכאן ולהבא שלא לעשות כך עוד. (וכשעזבו מרן זצ"ל ובני ביתו את קהיר, עמדה אותה ערביה ומיררה בבכי, על צערה הגדול בפרידתה מהרבנית, ועל הזכות הגדולה שהיא מאבדת בכך שלא תוכל עוד לעמוד לימין רעייתו של החכם הקדוש).

ואמנם ישנם אופנים שמותר לאכול מתבשיל של הגוי, כמו שנבאר בהלכות הבאות.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

בישולי גויים

אורך השיעור: 01:10:57         הורד     (16.25 MB)

מדיני פת ויין עכו"ם - סימן קי"ב-קי"ד

אורך השיעור: 1:35:19         הורד     (21.83 MB)

פת עכו''ם בישולי גויים 2

אורך השיעור: 1:17:44         הורד     (17.80 MB)

בישולי גויים 2

אורך השיעור: 1:14:03         הורד     (16.95 MB)

פרשת וישלח תשע"א - בישולי עכו''ם

אורך השיעור: 49:55         הורד     (11.34 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום, לאימי עובדת זרה, עקב מחלת דימנציה,העובדת מבשלת ומנקה ודואגת לכל צרכי אמא, האם תקין שאמא אוכלת את הואכל של העובדת? וכן שאנו מבקרים את אמא והעובדת מגישה לנו מהאוכל שהכינה מותר לנו לאכול?תודה רבה ט"ו סיון תשפ"א / 26 במאי 2021

צר לי, אבל זה לא בסדר. צריך לדאוג שיהודי לכל הפחות ידליק את האש לפני שהיא מבשלת, וגם שתהיה הקפדה יתירה שהיא לא תוכל לערב בשר עם חלב. גם לאמא אסור לאכול מתבשילי הגויה, אלא אם כן יהודי ידליק קודם לכן את האש. זו בעיה מצויה, וצריך למצוא דרך לפתור אותה. תבורכו מפי עליון,

אני זוכר שמרן אמר לגבי זה שבצבא מבשלים דרוזים, שזה מותר בדיעבד, כי הם מבשלים בבית ישראל, אז מה ההבדל לגבי עוזרת בית גויה? כ"ט אייר תשע"ז / 25 במאי 2017

בדיעבד יש מקום להקל בעוזרת גויה בבית של יהודי, אך בתנאי שיהודי ידליק את האש. וכפי שנבאר בעז"ה.

שלום אם הכנתי חלות ואני מבקשת מלא יהודי רק לכבות התנור- יש בזה משום איסור בישולי גויים? ל' סיון תשע"ב / 20 ביוני 2012

אין בכך כל איסור

אני נמצא בסמינרים של אירגון ערכים, ששם מבשלים גויים, ולא נראה לי שארגון ערכים  עובר על  ההלכה .. ל' סיון תשע"ב / 20 ביוני 2012

בודאי ארגון ערכים אינם נוהגים שלא על פי ההלכה. ויתכן מאד שהם סומכים על דעת הרמ"א, שדי בכך שיהודי ידליק את האש, ואחר כך הנכרי מניח על גביה את התבשיל. ואודות האופן הזה יתבאר בהמשך.

שאל את הרב


ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה


דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה