הלכה ליום שלישי ג' סיון תשס"ו 30 במאי 2006

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אשר מסעוד בר עישה

הוקדש על ידי

פלוני

מלאכת בישול ביום טוב

נאמר בתורה (שמות יב. טז.) כל מלאכה לא יעשה בהם (בימים טובים) אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם. וטעם הדבר שצוותה התורה על שבתון בימים טובים, בכדי שיזכרו ישראל הניסים הגדולים שעשה להם השם יתברך ולאבותיהם, ויודיעום לזרעם אחריהם, ואילו היו מותרים בעשיית מלאכה, היה כל אחד פונה לעסקיו, וכבוד הרגל ושמחת החג היו נשכחים מעם ישראל. ועל ידי השבתון יהיו פנויים להתקבץ בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לשמוע דברי תורה, וילמדו לקח דעת ותבונה מפי גדולי ישראל בהלכות ובאגדות, וכפי מה שאמרו, משה תיקן להם לישראל שיהיו דורשים הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג. שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל. וכן אמרו רבותינו: לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה. ולכן נצטווינו על שבתון מוחלט, חוץ ממלאכות מסוימות המוגדרות "מלאכת אוכל נפש" ויש בעניין זה פרטי דינים רבים, וכן לא נעסוק אלא בעניין הנפוץ ביותר, מלאכת הבישול.

מאכל שאין שום הבדל בטעמו אם נתבשל ביום טוב עצמו או מערב יום טוב, כגון עוגה או קומפוט וכדומה, ראוי להחמיר שלא לבשלו (או לאפותו) ביום טוב, אלא מערב יום טוב, ואם לא עשאם מערב יום טוב, מותר לעשותו ביום טוב, אולם אם יש אפשרות לעשותם על ידי שינוי מדרך הבישול הרגילה, נכון לעשותם בשינוי.

אסור להוליד אש ביום טוב, דהיינו ליצור אש חדשה, ולכן אסור להדליק גפרור ביום טוב, וכן אסור לכבות אש ביום טוב. אבל מותר להדליק גפרור (לצורך בישול כמובן) משלהבת של נר וכדומה.

לדעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, מותר להנמיך את עוצמת האש שבכיריים של גאז, כשעושה כן לצורך תיקון המאכל, כדי שלא יישרף ויתקלקל מחמת האש, אבל לכבות את האש אסור בכל אופן. ומכל מקום יכול לכבות את האש שבכיריים על ידי גרמא, דהיינו שלא על ידי פעולה ישירה, והוא באופן שימלא קומקום קטן של מים עד גדותיו, ויניחנו על האש עד שירתח, ויגלשו המים על האש בדרך רתיחתם (ואז יפסיק את זרימת הגאז) ובמים הנותרים בקומקום ישתמש לצורך שתיית קפה או תה, כדי שיהיה בישולם לצורך אוכל נפש, שאם לא כן, אסור להרתיחם. (וטעם היתר זה בקצרה הוא, משום שאש איננה בוערת על ידי פתילה. אלא רק על גבי מתכת, כמו האש בכיריים של גאז, אין איסור לכבותה ביום טוב אלא מדרבנן, וכיבוי דרבנן מותר בדרך זו.)

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה