הלכה ליום שני ד' תמוז תשפ"ה 30 ביוני 2025

מאכלים שהובאו לבסיס צבאי בשבת

שאלה מחייל צה"ל: בבסיס שבו אנו מוצבים, אין מטבח. ובשבת הובאו לבסיס מאכלים שונים על ידי רכב צבאי. כל המאכלים בושלו לפני שבת, ובבואם לבסיס הונחו על גבי פלאטה חשמלית, כדי שישארו חמים. האם מותר לאכול ממאכלים אלה?

תשובה: סיבת השאלה, לפי ההלכה הפסוקה בידינו, שאם אדם בישל מאכל בעצם יום השבת, אסור לו לאכול מאותו המאכל לעולם. ולאנשים אחרים מותר לאכול מאותו מאכל רק במוצאי שבת. כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן שיח).

הנאה מחילול שבת
ובנדון השאלה שלפנינו, אף על פי שהמאכל התבשל מערב שבת, מכל מקום הסיעוהו בעצם יום השבת במכונית. וכבר כתב הרמ"א (בהגהתו על השלחן ערוך שם), שלא רק במקרה שבישלו את המאכל בשבת אסור לאכלו, אלא הוא הדין בכל שאר מלאכות השבת, שאסור ליהנות מעשייתם ביום השבת כלל. ולכן, אם יהודי קטף פירות מן העץ בשבת, אסור לאחרים לאכול מאותם הפירות עד למוצאי שבת. וכן כל כיוצא בזה.

ואם כן הוא הדין בנדון שאלתינו, כאשר עצם הבאת המאכלים לבסיס נעשתה על ידי חילול שבת, בנסיעה במכונית, הרי שלכאורה יש לאסור לאכול מן המאכלים עד למוצאי שבת. ועד אז יסתפקו החיילים באכילת מזון משומר וכדומה, שלא הובא אליהם באיסור.

אותם שהביאו את המאכלים, נחשבים שוגגים
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל נשאל בנדון זה (ותשובתו נדפסה בספר חזון עובדיה חלק רביעי עמוד תכז), וכתב, שמכיון שיש לשער, שזה שהביא את המאכלים לבסיס חשב בטעות שאין בדבר איסור, משום שקיימת השקפה בעיני כמה בני אדם שאינם בקיאים בהלכה, כאילו בצבא, המצב הוא תמיד כמו מצב מלחמה, ולכן יש פיקוח נפש בדבר, ומותר להסיע מאכלים לחיילים (דבר שאמנם יתכן שיקרה במצבים מסויימים).

ולפיכך נראה שאין דינו של זה שהביא את המאכלים כדין "מזיד", כלומר, כדין אדם שעשה כן בכוונה תחילה לחלל את השבת. אלא יש לדונו כ"שוגג", כלומר, כאדם שעשה כן בטעות. ובאופן שנעשה מעשה כמו זה, בשוגג, על ידי חילול שבת, לדעת הרבה פוסקים אין לאסור לאכול מן המאכל עד למוצאי שבת. ובפרט במקום צורך גדול. (וכמו שכתב המשנה ברורה).

ומטעם זה, ומטעמים נוספים, כתב מרן הרב זצ"ל, שיש להקל בדבר בדיעבד, ויוכלו החיילים לאכול ממה שהוגש לפניהם.

וכן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, בספר קובץ תשובות (סימן כד) כתב, שמכיון שלא נעשה מעשה איסור בגוף המאכל, כלומר, לא המאכל עצמו בושל בשבת, אלא רק מעשה צדדי גרם לכך שהמאכל יגיע לבסיס, יש להתיר לאכלו בשעת הדחק. (ומרן זצ"ל האריך לדון בסברא זו).

וכתב עוד, שאפילו אם נאמר שיש לאסור לאכול מן המאכלים, מכל מקום, חייל שמרגיש בעצמו שאם לא יאכל מן המאכלים תגרם לו חולשה, ועל ידי כך לא יוכל להערך כראוי למשימתו, מותר לו לאכול מן המאכלים הללו, כיון שעצם האיסור לאכול ממאכל שנעשה בו איסור, אינו מן התורה, אלא מדרבנן, ובאופן כזה יש להקל.

וסיים מרן הרב זצ"ל, שאף שיש להקל בדבר, מכל מקום יש להשפיע שמכאן ולהבא, תדאג הרבנות הצבאית למאכלים חמים ללא צורך בחילול שבת, אלא מערב שבת יכינו מאכלים כדי הצורך, ויניחום על גבי פלאטה חשמלית, כפי שנעשה בבסיסים הגדולים.

ולסיכום: מאכלים שבושלו לפני שבת, והובאו לבסיס צבאי בעצם יום השבת, אף על פי שאסור היה להביאם לבסיס, מכל מקום מותר לחיילים לאכול מאותם המאכלים בשבת. ומכאן ולהבא ידאגו לתקן את המעוות, ויביאו אליהם את המאכלים לפני כניסת השבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש אפשרות לסמוך על הדבר במקרים של נוהל שגרה? למשל חיילים בעמדה שמקבלים את האוכל מרכב הסיור בדרך קבע? ו' אדר תשע"ב / 29 בפברואר 2012

כבר כתבנו שבימים כתיקונים אין לנהוג כן, וכל השאלה היתה כאשר בפועל כבר נעשה הדבר, שאז החייל יוכל לסמוך על סברות המיקלים.

מה הדין במקרה שהרכב נוסע בכל מקרה למוצב (כגון רכב בט"ש שעובר בין המוצבים לצורכי בטחון) האם מותר להוסיף לו מאכלים עבור אנשי המוצב? כ"ז שבט תשע"ב / 20 בפברואר 2012

גם באופן שבלאו הכי יש רכב שנוסע לבסיס, בדרך כלל אסור להכניס לתוכו את המאכלים, מחמת כמה טעמים, ובהם, שעל ידי כך מוציאים מרשות לרשות את המאכלים, ואף על פי שגם הרכב יוצא עם כל צרכי הבטחון, מכל מקום אסור להוסיף בשיעור ההוצאה בשבת.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

מנסיוני בצבא, הרבה פעמים הרכב שמביא את האוכל הוא רכב מבצעי, כלומר רכב שנמצא באמצע פעילות או סיור והלכתיתי אין בעיה שיסע, כך אולי ניתן לפתור את הבעיה הנ"ל? כ"ז שבט תשע"ב / 20 בפברואר 2012

גם באופן שמדובר ברכב מבצעי, יש טעמים רבים לאסור. ועיקר הטעם, מכיון שעל ידי הרכב מוציאים את המאכל מרשות לרשות, כי בשטחי הבסיסים בדרך כלל אין עירוב, ואסור להוסיך בשיעור ההוצאה, גם כאשר בלאו הכי מוציאים חפצים לצרכי פקוח נפש.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה