הלכה ליום שלישי כ"ח סיון תשפ"ה 24 ביוני 2025

פרטים בהלכות בורר

לפני כשנתיים ביארנו ב"הלכה יומית" כמה הלכות השייכות למלאכת בורר בשבת. ומאחר ונשאלנו בענין זה שאלות רבות ממנויים רבים, הננו לבאר בקצרה כמה פרטי דינים במלאכת בורר.

כפי שביארנו, אין היתר לברור בשבת, אלא בתנאי שיתקיימו שלשה תנאים. האחד, שיברור את ה"אוכל" מן ה"פסולת", ולא להיפך. השני, שיברור בידו ולא על ידי כלי המיוחד לברירה. והשלישי, שיברור על מנת לאכול "מיד" את מה שבורר, ולא על מנת לאכול לאחר כחצי שעה.

כאשר הפסולת מרובה על האוכל
מה שאמרנו שיש לברור את ה"אוכל" מן ה"פסולת" ולא להיפך, כן הדין, בין אם האוכל מרובה על הפסולת, ובין אם הפסולת מרובה על האוכל, שלעולם אסור לברור את הפסולת, אלא את האוכל בלבד. והבורר פסולת מן האוכל עובר על איסור חילול שבת מן התורה. (חזון עובדיה שבת חלק ד' עמוד קעח). לכן, אם לדוגמא יש הרבה גרעינים שמעורבים עם מעט קליפות, אסור להוציא את הקליפות, ולהשאיר את הגרעינים, אלא יש להוציא את הגרעין, ולאכול אותו, כדי לברור את ה"אוכל" מתוך ה"פסולת".

ברירת אוכל מתוך פסולת לצורך בעלי חיים
כשם שמותר לברור אוכל מן הפסולת בידיים, על מנת לאכול באופן מיידי, הוא הדין שמותר לברור אוכל מן הפסולת לצורך בהמה או חיה או עוף, וכן הדין לענין מי שנצרך לברור אוכל מן הפסולת לצורך האכלת דגים, שברירה כזו לא נאסרה כלל, כל שעושה כן על מנת שהבעלי חיים יאכלו מיד. (שם, עמוד קפו).

הוצאת עלי חסה מקולקלים
הדבר ברור, שאסור לברור עלי חסה או כרפס (סלרי) רקובים מתוך עלי חסה טובים. שהרי זה בורר פסולת מתוך אוכל. אלא יברור את עלי החסה הטובים מתוך הרעים. וכל זה דוקא כאשר עלי החסה כבר הופרדו מן הקלח שלהם, אבל אם עודם מחוברים לקלח, והעלים הרקובים הם מבחוץ, מותר להוציא אותם ולהשליכם, שהרי זה כקולף מפרי מקליפתו, שכבר ביארנו שאין בזה איסור משום בורר, כל שעושה כן על מנת לאכול "לאלתר", כלומר "מיד". (שם עמוד קפט).

ובהלכה הבאה יובאו עוד פרטי דינים בהלכות בורר בקצרה.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי מלאכת בורר, האם משהו שלא אוהבים לאכול נחשב לפסולת או שבטל דעתו אצל כל האדם שכן אוכלים את אותו הדבר? כ"ה חשון תשפ"ו / 16 בנובמבר 2025

לעולם לענין מלאכת בורר, מה שנחשב אצלו פסולת, הוא הפסולת, אפילו אם שאר בני האדם מחבבים את מה שהוא מואס.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה