הלכה ליום שני כ"ו שבט תשפ"ה 24 בפברואר 2025

הנוגע בנעליו או ברגליו, בנעלים חדשות או בגרביים ושרוכים

לפני כשלושה שבועות, הזכרנו, הזכרנו את דברי מרן השלחן ערוך, שהנוגע בנעליו צריך ליטול את ידיו.

טעם חיוב הנטילה לאחר נגיעה בנעליו וברגליו
והנה חיוב נטילת ידיים זו, יש אומרים שהוא מחמת נקיות (נקיון). כלומר, מכיון שבדרך כלל הרגליים והנעליים אינם נקיות, לכן צריך ליטול ידיים לאחר שנוגעים בהן. ויש אומרים שטעם הנטילה הוא מחמת רוח רעה השורה על רגלי האדם ועל מנעליו (שנאמר ארורה האדמה בעבורך. ולכן שורה רוח רעה על הארץ ועל הנעליים שנוגעות בה).

אופן הנטילה
ולפי הטעם הראשון, שהנטילה היא מחמת נקיות (נקיון), בודאי די ברחיצת הידיים פעם אחת, ואין צורך לרחוץ ידיים שלש פעמים לסירוגין. אבל לפי הטעם השני, שיש כאן רוח רעה השורה על הידיים, יש להחמיר ליטול ידיו שלש פעמים לסירוגין.
ולהלכה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאף שמעיקר הדין די ברחיצת ידיים פעם אחת מן הברז, מכל מקום נכון לנהוג ליטול את ידיו שלש פעמים לסירוגין, וכפי שביארנו בהלכה הקודמת, שאין חיוב לעשות כן על ידי כלי, אלא די ברחיצה תחת הברז שלש פעמים. (שיכניס תחילה את יד ימין תחת זרם המים, ואחר כך שמאל, ואחר כך שוב ימין, ושוב שמאל, ושוב ימין ושוב שמאל).

הנוגע בנעליים חדשות
הנוגע בנעליים חדשות שלא נעל אותן מעולם. כתב הגאון רבינו יעקב עמדין (היעב"ץ), בספרו מור וקציעה (בסוף הסימן), שהואיל ועדיין לא נעלו את הנעליים מעולם, לא שורה עליהן רוח רעה. ומכיון שהם נקיות, הנוגע בהן אינו צריך ליטול ידיו.

הנוגע בגרביים נקיות
וכן הדין לגבי הנוגע בגרביים נקיות, שמכיון שבגרביים לא שייך הטעם של רוח רעה, כיון שאינן עשויות לגעת בקרקע, וכמו כן לא שייך הטעם של נקיות (נקיון), הואיל והן נקיות כעת,  ולפיכך פסק מרן הרב זצ"ל (יביע אומר ח"ה סי' א. ובספר ילקוט יוסף חלק ראשון עמוד יז), שאינו צריך ליטול ידיו כלל.

הנוגע בשרוכי הנעליים
וכמו כן הקושר את שרוכי הנעליים, ונזהר שלא לגעת בגוף הנעל, אלא רק בשרוכים. כתב מרן הרב זצ"ל (בשו"ת יביע אומר ובספר ילקוט יוסף שם), שאינו חייב ליטול ידיו אחר כך, הואיל ועל השרוכים לא שורה רוח רעה, שאינם גוף הנעל, וגם הם נקיים בדרך כלל ולא מצוי עליהם טינוף.

סיכום הדינים:
לאחר נגיעה בנעליים או ברגליים, יש ליטול ידיים. ונכון ליטול ידיים שלש פעמים לסירוגין.

אין צורך ליטול על ידי כלי. אלא יכניס תחילה יד ימין תחת זרם המים היוצאים מן הברז, ואחר כך יד שמאל, ושוב יעשה כן שלש פעמים.

הנוגע בנעליים חדשות שלא ננעלו מעולם, אינו חייב ליטול ידיו. והנוגע בגרביים נקיות, אינו נוטל ידיו.

הנוגע בשרוכי הנעליים, ולא נגע בנעל עצמה, אינו צריך ליטול ידיו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום אם אני רק נוגע בחלק העליון של הנעליים באיזור השרוכים ולא נוגע מתחת, כפי שרוב העולם מצליחים לעשות בשעת קשירת השרוכים, לכאורה אין חשש של אי נקיות, אז האם אין צורך ליטול ידים? א' טבת תשפ"ג / 25 בדצמבר 2022

חייב ליטול ידיו, כי ענין רוח רעה נוגע לכל הנעל. תבורכו,

הלכה יומית

שלום האם באמצע היום אני מוריד את הנעליים בלי לגעת בהם ואז מוריד את הגרביים בלי לגעת ברגל האם אני פטור מנטילה? א' שבט תשפ"ב / 3 בינואר 2022

אם לא נגעת במקום לא נקי בגרב, אין צריך נטילה.

מה הדין אם אני קושר שרוכים ותוך כדי נגעתי בנעל בעדינות סוג של "ליטפתי" את הנעל גם נוטל? י"א אלול תש"פ / 31 באוגוסט 2020

גם אם נגעת בנעל באקראי ואפילו בגב היד, צריך נטילת ידיים. תבורך,

האם לאחר שנגעתי בנעליים ואני רוצה להתפלל צריך ליטול ידיים עם ברכה? י"א אדר תשע"ט / 16 בפברואר 2019

יש לשטוף ידיים, אבל אין לברך.

מה הדין בבקשה של מי שנוגע בגרביים (של גבר) שהוא כבר לובש אבל רק בחלק העליון, ולא בחלק שמכסה את כף הרגל, כדי להרים אותם על הרגל שלו כדי לכסותו, אם ירדו ממנו וגילו את הבשר ולא נעים לו בכך, ובזהירות שלא לגעת בבשר עצמו אלא רק בגרב (חלק העליון) ? כ"ד כסלו תשע"ח / 12 בדצמבר 2017

אם הגרב נקייה, אינו צריך נטילה.

מה הדין לגבי רוכסן של נעליים? ז' כסלו תשע"ב / 3 בדצמבר 2011

מסתבר שרוכסן הנעליים בטל לגבי הנעליים, והוא חלק אחד עמהם, לכן יש להחמיר וליטול ידיים.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה