הלכה ליום שני ד' כסלו תשפ"ג 28 בנובמבר 2022

בורר במין אחד

שאלה: כאשר מוגשת בשבת קערה עם חתיכות בשר גדולות וקטנות, האם מותר לברור בשבת את החתיכות הקטנות שאיני חפץ בהם, או שאסור?

תשובה: בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת "בורר" האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו ולא באמצעות כלי (כגון מסננת), "ושיברור את האוכל מן הפסולת", ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן).

ועתה לנדון השאלה, כאשר מוגשות חתיכות גדולות וקטנות, והוא אינו חפץ בקטנות, נראה לכאורה, שאם יברור את הקטנות הרי זה בורר "פסולת מתוך אוכל", ואסור לעשות כן בשבת. וכן פסק הטורי זהב, שאפילו כאשר כל התערובת היא ממין אחד, כגון גרגרי רימונים, וכן חתיכות בשר גדולות וקטנות, גם כן שייך בזה איסור בורר. וכן משמע בתלמוד ירושלמי.

אולם מדברי הרמב"ם והרב המגיד והתרומת הדשן ועוד מרבותינו גדולי הפוסקים מבואר, שלא שיך איסור בורר, אלא כאשר מדובר בשני מינים מעורבים, כגון גרעינים שחורים ולבנים, אבל במין אחד, כגון חתיכות בשר גדולות וקטנות, או חתיכות ירק גדולות וקטנות, לא שייך איסור בורר, ואפילו אם אינו רוצה בחתיכות הקטנות, או אינו רוצה בחתיכות הירק הקטנות, מותר לו להוציאם מן הכלי על מנת לאכול את מה שנותר אחר כך. ואף שבירושלמי משמע שאפילו במין אחד שייך איסור בורר, נראה שהתלמוד שלנו חולק על דברי הירושלמי בזה, ולעולם להלכה אין איסור ברירה במין אחד. וכן פסק הרמ"א. וכן עיקר להלכה, כמו שהאריך בזה מרן הרב זצ"ל, שאין איסור ברירה נוהג אלא בשני מינים, ולא במין אחד.

ולסיכום: כאשר מעורבים בקערה שני סוגים ממין אחד, כגון חתיכות בשר גדולות וקטנות, או חתיכות ירק גדולות וקטנות, מותר לברור אלו מפני אלו, ללא חשש, שלא שייך איסור בורר אלא בשני מינים ולא במין אחד. אבל שני מיני דגים, כגון דג טונה ודג סלומון, הואיל והם שונים בשמם, כתב התרומת הדשן (סימן נז) בשם האור זרוע, שהם נחשבים לשני מינים נפרדים, ושייך בהם איסור בורר.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב.פתיחת רימון בשבת,איך כבודו מציע לי לברור את ההפרי מהחלק הלבן
שעוטף את הפרי .? החלק הלבן מר ולא משתלב עם אכילת הגרגרים. ד' כסלו תשפ"ג / 28 בנובמבר 2022

אנו משתדלים לפרוט את הרימון לפני שבת, ולשמור אותו במקרר. אם לא עשו כן, יכולים לחתוך אותו ולהפריד את הגרגרים לתוך קערה על מנת לאכול לאלתר (מיד, או בסעודה הסמוכה), ואם נופלים לקערה חתיכות מהקליפה הלבנה, אסור להוציאן, כי זו ברירת פסולת ממש. 

אם יש קערה ובתוכה יש גמבה גזר וקולרבי, מותר לי לאכול רק מהקולורבי? ד' כסלו תשפ"ג / 28 בנובמבר 2022

בודאי שכן, זה בורר ביד לאכול לאלתר.   

כאשר יש לי סיר עם כמה מיני דג ולכל אחד מבני המשפחה אני מגישה מה שאוהב. האם אני עוברת על על איסור בורר. ואם כן מה עליי לעשות במקרה זה? י"ד אלול תשע"ז / 5 בספטמבר 2017

מותר לעשות כן, כי את בוררת לכל אחד את מה שהוא אוהב, וזו ברירת אוכל מהפסולת, שמותרת כאשר עושים כן על מנת לאכול מיד.

אם תוכלו רק להסביר לי משהו שלא הבנתי, אם אין ברירה במין אחד, אז למה באשכול ענבים, שיש בו ענבים שלא מעוניינים בהם וענבים שכן מעוניינים בהם, יש ברירה? כ"ו חשון תשע"ב / 23 בנובמבר 2011

הכוונה שאין ברירה במין אחד, כאשר הכל אוכל, ואין כאן פסולת. אבל כאשר יש פסולת, אפילו שהכל מין אחד אסור לברור, כשם שעיקר האיסור לברור מן התורה הוא בתבואה שהכל מין אחד, אבל יש שם קליפות הנחשבות פסולת.

האם באותו המין אפשר לברור החוצה את החתיכות הלא יפות\מקולקלות? כ"ו חשון תשע"ב / 23 בנובמבר 2011

אסור לברור את החתיכות המקולקלות, כי לא שייך לומר אין בורר במין אחד, אלא בדבר שהכל אוכל, ולא בדבר שיש שם אוכל ופסולת.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה