הלכה ליום ראשון ב' אייר תשס"ו 30 באפריל 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לעמרם איתן בן פריחה

לרפאוה שלימה ושיחזור לאיתנו במהירה - אמן

הוקדש על ידי

כל המשפחה

מנהג איסור עשיית מלאכה בימי ספירת העומר

כתב הטור, בשם רבינו האי גאון, שנהגו שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת (דהיינו חג השבועות) משקיעת החמה ואילך, משני טעמים, האחד משום תלמידי רבי עקיבא שמתו סמוך לשקיעת החמה ונקברו אחר שקיעת החמה, והיו העם בטלים ממלאכתם משום אבלם, על כן גזרו כך לדורות שלא יעשו מלאכה. והטעם השני הוא מפני שאנו סופרים ספירת העומר אחר שקיעת החמה, ובתורה כתוב: שבע "שבתות" תמימות תהיינה, "שבתות" מלשון שבות ולשון שמיטה, דהיינו שזמן ספירת העומר אסור במלאכה, כמו שנת שמיטה. וכן פסק מרן בשולחן ערוך (סימן תצג סעיף ד.) שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה מפסח עד עצרת משקיעת החמה ואילך.

ודנו הפוסקים אודות מה שכתב מרן בשולחן ערוך "נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה" האם כתב כן בדווקא, שרק נשים מנהגם כן, או שהוא הדין גם לגבי אנשים, כי לפי שני הטעמים שנזכרו לעיל אין טעם לחלק בין נשים לאנשים לעניין איסור זה. וכך אמנם פסק בספר כנסת הגדולה וכן פסק רבינו חיים פלאג'י שאין חילוק בין אנשים לנשים לעניין זה, וכן כתב בספר משנה ברורה.

ומובן שאיסור מלאכה זה אינו כאיסור מלאכה בשבת, כגון הבערת אש, אלא לא נאסרה אלא מלאכה ממש כגון תפירה וכדומה.

אלא שעדיין יש מקום לדון, שלפי הטעם הראשון לאיסור עשיית מלאכה שהוא מפני שאחר השקיעה נקברו תלמידי רבי עקיבא, אם כן, אין טעם לאסור עשיית מלאכה אלא עד יום ל"ד בעומר שהרי בו פסקו למות תלמידי רבי עקיבא, ואם כן מה שנהגו לאסור עשיית מלאכה עד לחג השבועות, אין זה אלא מחמת הטעם השני, שמכיוון שיש בפסוק לשון "שבות", לכן אסור לעשות מלאכה בזמן ספירת העומר. ולטעם זה כתבו הפוסקים, לאחר שכבר ספר ספירת העומר, רשאי לעשות מלאכה, ואם כן יוצא שלפי שני הטעמים, מיום ל"ד לעומר אחרי שכבר ספר ספירת העומר רשאים לעשות מלאכה. שהרי הטעם הראשון כבר אינו שייך כלל, שהרי תלמידי רבי עקיבא כבר לא מתו בימים אלו, וגם הטעם השני אינו שייך, שהרי כבר ספר ספירת העומר. וכן באמת עיקר להלכה להקל באופן כזה, שמיום ל"ד בעומר אחר שספר ספירת העומר, אין צריך להימנע מעשיית מלאכה כלל.

וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שמכיוון שאין כל חיוב למנהג זה, כל מי שלא נהג מנהג זה אינו חייב לנהוג בו, ורק הנוהגים כן, להיזהר שלא לעשות מלאכה, עליהם להישאר במנהגם. ובספר שולחן גבוה, להגאון רבי יוסף מולכו, (שחי בשאלוניקי לפני כמאתיים וחמישים שנה) כתב שאצלם האנשים לא נהגו באיסור זה כלל ורק הנשים נזהרו בזה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה