הלכה ליום רביעי כ"ט חשון תשפ"ג 23 בנובמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום עגיב בן רינה ואמיליו ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

הוצאת גרעינים מן הפירות

ההלכה מוקדשת גם לרפואת מורינו ורבינו הגאון
רבי שמעון (בעדני) בן חביבה בתושח"י
שה' יתברך ירפאהו רפואה שלימה. אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לו
הוקדש על ידי
הלכה יומית

- - - - - - - - -  -

שאלה: האם מותר להוציא בשבת את הגרעין מן התמר או מן המשמש לפני האכילה?

תשובה: בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת "בורר" האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו, ושלא יעשה כן על ידי כלי (כגון מסננת), ושיברור את האוכל מן הפסולת, ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן). ועתה לנדון השאלה:

הנה לכאורה, הואיל והגרעינים הם הפסולת, והפרי הוא האוכל, אסור לברור את הגרעין מן הפרי בשבת, אלא יש לאכול את הפרי עם הגרעין, ואחר כך יוכל לפלוט את הגרעין מפיו.

אולם כבר הזכרנו לפני כן, את שיטתו של רבינו יעקב אבולעפייא, שכתב שאין איסור לברור בשעת האכילה ממש. והיות ואת הגרעינים מוציאים בשעת האכילה ממש, לא שייך בזה איסור בורר. וכן כתבו הרבה פוסקים, ובהם המשנה ברורה (בסימן שכא). אולם כתבנו שלהלכה אין אנו פוסקים כדברי רבינו יעקב אבולעפיא, (אלא מצרפים את שיטתו כסניף בצירוף טעמים אחרים להקל). ולפיכך נראה לכאורה שאין להקל בדבר.

אולם מדברי הפרי מגדים, ועוד מגדולי הפוסקים, משמע שיש טעם נוסף להקל בנדון זה, והוא משום "שאי אפשר בלא זה". כלומר, דבר שקשה לאכלו בלא לברור תחילה, לא שייך בו איסור בורר בשבת. ולכן תמר, שדבר משונה הוא לאכלו עם הגרעין שבתוכו, מותר להוציאו תחילה ואחר כך לאכלו. (ובפרט שיש לצרף לזה סברא נוספת, והיא מה שהזכרנו כבר, שדבר שהוא דבוק, לא שייך בו איסור בורר).

ובפרט יש להקל בזה בתמרים מיובשים, שהרבה פעמים חובה מן הדין לבדקם מן התולעים לפני האכילה, שאז בודאי שמותר להוציא מהם את הגרעין, ולבדקם היטב. וכן הדין לגבי דובדבנים, במקום שצריך לבדקם מן התולעים, שיש לפתחם, ולהוציא את הגרעין, ואחר כך יאכלם. וכן הדין לגבי שזיפים.

אולם נכון להחמיר שלא להוציא גרעינים של כמות גדולה של תמרים, אפילו אם כוונתו לאכלם מיד, אלא יוציא את הגרעינים אחד אחד. (וזאת משום שדעת רבינו פרץ, שאפילו לקלף שומים ובצלים אין להקל אלא מעט מעט, אבל לא כמות גדולה יחד, שנראה כבורר בשבת. וכן הדבר לגבי כל אופן שבורר בשבת, אפילו בהיתר, כגון שמקלף גרעינים על מנת לאכלם יחד, שנכון להחמיר לקלפם אחד אחד, ולא לקלף כמות גדולה בכדי לאכלה בעוד כמה דקות. אף שמן הדין יש מקום להקל בזה. וכפי שפסק בספר ילקוט יוסף).

ולסיכום: מותר להוציא בשבת את הגרעינים מן התמרים או המשמשים, על מנת לאכלם מיד. בפרט יש להקל בזה כאשר יש צורך לבדקם מן התולעים. ונכון להחמיר שלא לעשות כן אלא מעט מעט, אבל לא כמות גדולה בבת אחת.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לרסק עגבניות בשבת בכדי לאכול את זה עם "ג'חנון"?
האם יש כאן מלאכת טוחן? ט' כסלו תשע"ב / 5 בדצמבר 2011

אם עושה כן כדי לאכלו לאלתר, מותר, ועל ידי מזלג.
אבל על ידי פומפיה אסור.

קשה לי להבין את הטעם או התירוץ של "אי אפשר בלא זה" 
אז שלא יאכל תמרים בשבת!
מישהו מחייב אותו?
אם הדבר נוגע בברירה אז יימנע עצמו 
 
ועוד שמצינו בגמרא באותו מקום במסכת שבת על כמה וכמה חכמים 
שהיו בדרכים שונות מוציאים הגלעין מפיהם ומשליכים או יורקים אותו לאחורי השולחן וכו
אולי משם ראיה שאין לברור ביד לכתחילה כ"ו חשון תשע"ב / 23 בנובמבר 2011

הכוונה היא, שמכיון שאי אפשר בלא זה, הרי זו דרך אכילה ואין זו דרך ברירה. וכמו ברירה ביד ולאלתר שהותרה מן התורה.

8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו ממוצאי יום ראשון, ליל יום שני, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

הערב נמשיך בהדלקת נרות חנוכה. וכעת נבאר כיצד יש לנהוג ביום שישי הקרוב, לגבי הדלקת נרות שבת ונרות חנוכה. נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדול......

לקריאת ההלכה

השמן והפתילות הנותרים

שאלה: האם מותר לזרוק את השמן הנותר מהדלקת נרות חנוכה? תשובה: השמן או נרות השעווה, המיועדים להדלקת נרות חנוכה, אין להשתמש בהם בשימוש אחר, כגון לצורך אכילה, או להדלקת נרות שבת. והוא מפני שהשמן הוקצה למצוותו, כלומר, מיוחד הוא אותו השמן למצות הדלקת נרות חנוכה, ולכן אין להשתמש בו שימוש אחר, אלא עושה ל......

לקריאת ההלכה


חנוכה במוצאי שבת

הלילה נמשיך להדליק נרות חנוכה. שה' יתברך ירצה את מעשינו, ויאיר אור חדש על ציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו. אמן כן יהי רצון. הבדלה בבית הכנסת במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת ......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

ממתי ניתן להדליק

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, וכפי שביארנו אתמול. ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט –  חיטה - גרנולה

הלילה, ליל יום שני, הוא ליל ט"ו בשבט, שנוהגים להרבות בו בברכות, על ידי אכילת מיני פירות וירקות וכדומה. וגם אצל מרן זצ"ל נהגו כן במשך כל השנים, והיה מרן אומר דברי תורה לפני בני המשפחה, ועושים קצת שמחה. לכן נמשיך בהלכות ברכות. חמשת מיני דגן כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נבאר ......

לקריאת ההלכה