הלכה ליום רביעי כ"ב חשון תשפ"ג 16 בנובמבר 2022

ברירת פירור לחם או גרעין לימון מתוך משקה בשבת

שאלה: פירור לחם או גרעין לימון שנפל בשבת לתוך כוס משקה, האם מותר להוציא את הפירור מן הכוס, או שיש בזה איסור משום "בורר" בשבת?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את יסודות דיני בורר. שאסור לברור בשבת אלא בשלשה תנאים. שיברור את ה"אוכל" מן הפסולת ולא את הפסולת מן האוכל. שיברור ב"ידו" ולא על ידי כלי, כגון מסננת. שיברור על מנת לאכול באופן "מיידי" ולא בכדי לאכול לאחר זמן.

ועתה בנדון שאלתינו, הנה לכאורה בודאי שהמוציא פירור לחם מכוס משקה, נחשב כבורר בשבת, שהרי הוא בורר את הפסולת מן האוכל, כי אין לו שום חפץ בפירור הלחם, אלא במשקה.

דברי המהריט"ץ
הנה בנדון שלנו ממש נחלקו גדולי האחרונים. כי הגאון מהריט"ץ כתב (בשו"ת מהריט"ץ סימן רג), שאין שייכות למלאכת ברירה בדבר שהוא לח (רטוב, כגון משקה), הואיל וברירה היא דוקא בדבר יבש, כגון קטניות או פירות וכדומה, (או כשעושה כן באופן שרגילים לברור דבר שהוא לח, כגון סינון), אבל דבר יבש שנפל לדבר לח, וכגון זבוב שנפל לכוס יין, והוא מוציאו בידו, מותר לעשות כן, ואין בזה איסור ברירה כלל. והאריך בנדון זה, וסיים את דבריו במליצה מפורסמת, "שאין ברירה בלח – וגם את הצרעה ישלח". (על פי הנאמר בחומש דברים פ"ז, "וגם את הצרעה ישלח ה' אלהיך בם").

דברי מהר"י חאגיז
ואמנם רבים מרבותינו האחרונים חלקו על דברי המהריט"ץ, וכתבו שאף בדבר לח שייך איסור ברירה. אולם מרן הרב זצ"ל, הביא דברי רבים מהאחרונים שהסכימו לדבריו, וצירף כמה סברות המסייעות לדברי המהריט"ץ, ובהם דעת הגאון מהר"י חאגיז בספר עץ החיים, שכתב, שכל דבר שהוא "ברור ועומד", כלומר שהוא ניכר מאד מתוך התערובת, כמו זבוב שצף על פני המשקה, לא שייך בו דין ברירה, כי בנטילת הזבוב הוא לא "מוברר" יותר ממה שהיה כבר קודם לכן. ולפי דבריו מותר גם לברור פירור לחם מן המשקה ללא חשש.

המסקנה להלכה
ולמעשה כתב מרן הרב זצ"ל, שאף שהרוצה לסמוך על סברה זו ליטול דבר שהוא צף על פני המשקה, יש לו על מה שיסמוך, מכל מקום טוב להחמיר ליטול יחד עם פירור הלחם גם מעט משקה, כלומר, כשבורר את הלחם על ידי כף, יקח גם מעט מהמשקה עצמו, שאז יש להקל בזה בריוח, הואיל והוא נוטל אוכל יחד עם הפסולת.

ומן האמור נלמד גם כן, שהסוחט בשבת לימונים בשבת לתוך משקה (שמותר לעשות כן בשבת כפי שביארנו כבר), וגרעיני הלימון צפים על פני המשקה, מותר לברור אותם בשבת ולהוציאם על ידי כף, או בידו. אבל הסוחט לימון לסלאט בשבת, ונפלו בסלט גרעיני לימון, אסור להוציאם בשבת, הואיל והוא בורר פסולת מן האוכל.

וכמו כן נראה שאין לסחוט בשבת לימון על סלאט, באופן שמניח את ידו, ועליה סוחט את הלימון, והגרעינים נשארים בתוך ידו, הואיל ונמצא שהוא בורר את הגרעינים מן המשקה.

שאלות ותשובות על ההלכה

כבוד הרב אפשר ליטול השקיק תה מן הכוס ? כ"ב חשון תשפ"ג / 16 בנובמבר 2022

מותר להוציא את שקית התה מהתה בשבת, ואין בזה איסור משום בורר, וכמו שכתב מרן זצ"ל בחזון עובדיה שבת ח"ד עמוד שפב.

שלום רב חזק וברוך על הזיכוי רביםצ העצום אין אדם שאני מכיר שלא משתמש בלימוד שלכם תמשיכו להפיץ הלכות כל ימי חייכם!
לגבי מסחטת לימון קטנה המיעדת רק ללימון כמו שמצאנו בדין טחינה שאם נייחד את הפומפיה לטחינת גבינה יהיה מותר כך גם בלימון שהכל יודעים שזה ללימון יהיה אפשר להקל או שיש הפרש ביניהם<
ולגבי ברירה הרי לא נסחט הכל ועדיין יש פרי במסחטה האםמ גם באופן כזה שייך בורר? כ"ט תמוז תש"פ / 21 ביולי 2020

ראשית, תודה על הדברים, חזק ואמץ!

לגבי מה ששאלת, הרי פומפיה לטחינה, גם אם ייחד אותה תהיה אסורה בשימוש בשבת כשיש מלאכת טוחן. ורק ביום טוב יש להקל. ולכן כם לגבי כלי של סחיטה וברירה, (ואף שנשאר שם מעט ממיץ הלימון, הרי דעתו להשליך הכל והכל בטל בפסולת), אי אפשר להקל להשתמש בו בשבת. 

כיצד בכל זאת ניתן לסחוט לימונים בשבת, מבלי לעבור על איסור בורר? י"ז חשון תשע"ב / 14 בנובמבר 2011

ניתן לסחוט את הלימון עם הגרעינים. ואם סוחטים למשקה, והגרעינים צפים, מותר לברור אותם ביד.

8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו ממוצאי יום ראשון, ליל יום שני, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

הערב נמשיך בהדלקת נרות חנוכה. וכעת נבאר כיצד יש לנהוג ביום שישי הקרוב, לגבי הדלקת נרות שבת ונרות חנוכה. נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדול......

לקריאת ההלכה

השמן והפתילות הנותרים

שאלה: האם מותר לזרוק את השמן הנותר מהדלקת נרות חנוכה? תשובה: השמן או נרות השעווה, המיועדים להדלקת נרות חנוכה, אין להשתמש בהם בשימוש אחר, כגון לצורך אכילה, או להדלקת נרות שבת. והוא מפני שהשמן הוקצה למצוותו, כלומר, מיוחד הוא אותו השמן למצות הדלקת נרות חנוכה, ולכן אין להשתמש בו שימוש אחר, אלא עושה ל......

לקריאת ההלכה


חנוכה במוצאי שבת

הלילה נמשיך להדליק נרות חנוכה. שה' יתברך ירצה את מעשינו, ויאיר אור חדש על ציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו. אמן כן יהי רצון. הבדלה בבית הכנסת במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת ......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

ממתי ניתן להדליק

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, וכפי שביארנו אתמול. ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט –  חיטה - גרנולה

הלילה, ליל יום שני, הוא ליל ט"ו בשבט, שנוהגים להרבות בו בברכות, על ידי אכילת מיני פירות וירקות וכדומה. וגם אצל מרן זצ"ל נהגו כן במשך כל השנים, והיה מרן אומר דברי תורה לפני בני המשפחה, ועושים קצת שמחה. לכן נמשיך בהלכות ברכות. חמשת מיני דגן כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נבאר ......

לקריאת ההלכה