הלכה ליום רביעי כ"ב חשון תשפ"ג 16 בנובמבר 2022

ברירת פירור לחם או גרעין לימון מתוך משקה בשבת

שאלה: פירור לחם או גרעין לימון שנפל בשבת לתוך כוס משקה, האם מותר להוציא את הפירור מן הכוס, או שיש בזה איסור משום "בורר" בשבת?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את יסודות דיני בורר. שאסור לברור בשבת אלא בשלשה תנאים. שיברור את ה"אוכל" מן הפסולת ולא את הפסולת מן האוכל. שיברור ב"ידו" ולא על ידי כלי, כגון מסננת. שיברור על מנת לאכול באופן "מיידי" ולא בכדי לאכול לאחר זמן.

ועתה בנדון שאלתינו, הנה לכאורה בודאי שהמוציא פירור לחם מכוס משקה, נחשב כבורר בשבת, שהרי הוא בורר את הפסולת מן האוכל, כי אין לו שום חפץ בפירור הלחם, אלא במשקה.

דברי המהריט"ץ
הנה בנדון שלנו ממש נחלקו גדולי האחרונים. כי הגאון מהריט"ץ כתב (בשו"ת מהריט"ץ סימן רג), שאין שייכות למלאכת ברירה בדבר שהוא לח (רטוב, כגון משקה), הואיל וברירה היא דוקא בדבר יבש, כגון קטניות או פירות וכדומה, (או כשעושה כן באופן שרגילים לברור דבר שהוא לח, כגון סינון), אבל דבר יבש שנפל לדבר לח, וכגון זבוב שנפל לכוס יין, והוא מוציאו בידו, מותר לעשות כן, ואין בזה איסור ברירה כלל. והאריך בנדון זה, וסיים את דבריו במליצה מפורסמת, "שאין ברירה בלח – וגם את הצרעה ישלח". (על פי הנאמר בחומש דברים פ"ז, "וגם את הצרעה ישלח ה' אלהיך בם").

דברי מהר"י חאגיז
ואמנם רבים מרבותינו האחרונים חלקו על דברי המהריט"ץ, וכתבו שאף בדבר לח שייך איסור ברירה. אולם מרן הרב זצ"ל, הביא דברי רבים מהאחרונים שהסכימו לדבריו, וצירף כמה סברות המסייעות לדברי המהריט"ץ, ובהם דעת הגאון מהר"י חאגיז בספר עץ החיים, שכתב, שכל דבר שהוא "ברור ועומד", כלומר שהוא ניכר מאד מתוך התערובת, כמו זבוב שצף על פני המשקה, לא שייך בו דין ברירה, כי בנטילת הזבוב הוא לא "מוברר" יותר ממה שהיה כבר קודם לכן. ולפי דבריו מותר גם לברור פירור לחם מן המשקה ללא חשש.

המסקנה להלכה
ולמעשה כתב מרן הרב זצ"ל, שאף שהרוצה לסמוך על סברה זו ליטול דבר שהוא צף על פני המשקה, יש לו על מה שיסמוך, מכל מקום טוב להחמיר ליטול יחד עם פירור הלחם גם מעט משקה, כלומר, כשבורר את הלחם על ידי כף, יקח גם מעט מהמשקה עצמו, שאז יש להקל בזה בריוח, הואיל והוא נוטל אוכל יחד עם הפסולת.

ומן האמור נלמד גם כן, שהסוחט בשבת לימונים בשבת לתוך משקה (שמותר לעשות כן בשבת כפי שביארנו כבר), וגרעיני הלימון צפים על פני המשקה, מותר לברור אותם בשבת ולהוציאם על ידי כף, או בידו. אבל הסוחט לימון לסלאט בשבת, ונפלו בסלט גרעיני לימון, אסור להוציאם בשבת, הואיל והוא בורר פסולת מן האוכל.

וכמו כן נראה שאין לסחוט בשבת לימון על סלאט, באופן שמניח את ידו, ועליה סוחט את הלימון, והגרעינים נשארים בתוך ידו, הואיל ונמצא שהוא בורר את הגרעינים מן המשקה.

שאלות ותשובות על ההלכה

כבוד הרב אפשר ליטול השקיק תה מן הכוס ? כ"ב חשון תשפ"ג / 16 בנובמבר 2022

מותר להוציא את שקית התה מהתה בשבת, ואין בזה איסור משום בורר, וכמו שכתב מרן זצ"ל בחזון עובדיה שבת ח"ד עמוד שפב.

שלום רב חזק וברוך על הזיכוי רביםצ העצום אין אדם שאני מכיר שלא משתמש בלימוד שלכם תמשיכו להפיץ הלכות כל ימי חייכם!
לגבי מסחטת לימון קטנה המיעדת רק ללימון כמו שמצאנו בדין טחינה שאם נייחד את הפומפיה לטחינת גבינה יהיה מותר כך גם בלימון שהכל יודעים שזה ללימון יהיה אפשר להקל או שיש הפרש ביניהם<
ולגבי ברירה הרי לא נסחט הכל ועדיין יש פרי במסחטה האםמ גם באופן כזה שייך בורר? כ"ט תמוז תש"פ / 21 ביולי 2020

ראשית, תודה על הדברים, חזק ואמץ!

לגבי מה ששאלת, הרי פומפיה לטחינה, גם אם ייחד אותה תהיה אסורה בשימוש בשבת כשיש מלאכת טוחן. ורק ביום טוב יש להקל. ולכן כם לגבי כלי של סחיטה וברירה, (ואף שנשאר שם מעט ממיץ הלימון, הרי דעתו להשליך הכל והכל בטל בפסולת), אי אפשר להקל להשתמש בו בשבת. 

כיצד בכל זאת ניתן לסחוט לימונים בשבת, מבלי לעבור על איסור בורר? י"ז חשון תשע"ב / 14 בנובמבר 2011

ניתן לסחוט את הלימון עם הגרעינים. ואם סוחטים למשקה, והגרעינים צפים, מותר לברור אותם ביד.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה