שאלה: האם יש לברך ברכת שהחיינו כשאוכלים פעם ראשונה בשנה פירות הדר, כגון אשכוליות או תפוזים?
תשובה: ראשית נקדים את עיקר הדין, שהאוכל פרי חדש, שלא אכל ממנו באותה השנה, לאחר שמברך על הפרי את ברכתו הראוייה לו, כגון בורא פרי העץ, צריך לברך גם כן ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". וכפי שביארנו בהלכות קודמות.
פירות מורכבים
ובנדון שאלתינו, לגבי פירות ההדר, ראשית כל יש לדון בזה מצד מה שהדבר ידוע כי הרבה מפירות ההדר אינם פירות טבעיים שנתקיימו מזמן בריאת העולם, אלא בני האדם במעשיהם הרכיבו כמה מיני פירות מין בשאינו מינו, עד שהגיעו לתוצרת הרצוייה מבחינתם. ולדוגמא פרי האשכולית, אינו פרי טבעי, אלא תולדתו מהרכבת תפוז ופומלה. ואף התפוזים עצמם, יש אומרים שאינם פרי טבעי אלא יצירתם על ידי הכלאת אילנות שונים (חושחש שהוא תפוז יערי, עם לימון וכדומה). ועל כן יש אומרים שאין לברך שהחיינו על פירות שכאלה, שעצם יצירתם היא נגד רצונו של הקדוש ברוך הוא שאסר עלינו את ההכלאה וההרכבה.
וסברא זו נכתבה באמת בספר הלכות קטנות, שיתכן שאין לברך שהחיינו על פרי מורכב, שכל דבר שנעשה על ידי בני אדם נגד רצון הבורא, איך יאמר ברכת שהחיינו עליו? וכן דעת עוד הרבה מרבותינו הפוסקים, וכן כתב הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל בספר בן איש חי (פר' ראה) שנהגו בבגדאד שלא לברך שהחיינו על "פרתקאל" (שהוא הפרי הידוע בינינו בשם תפוז, ובלשון ערבי "בורתואל"). אולם הגאון יעב"ץ (רבינו יעקב עמדין בן צבי), תמה מאד על דברי ההלכות קטנות מכמה טעמים, ואחד מהם, שאם באמת אין לברך שהחיינו על פרי מורכב, אם כן יהיה אסור גם כן לברך עליו ברכת בורא פרי העץ, שאיך שייך לברך את הבורא על דבר שנוצר נגד רצונו? ובעל כרחינו לומר, שמאחר והתיר לנו הבורא לאכול מפירות אלה אחר שנוצרו באיסור, שוב אין פגם בדבר, ושייך לשבח את ה' על יצירת הפירות, וכן על כך שהחיינו וזיכנו לאכול מהם לראשונה בכל שנה.
המנהג לברך, מול הכלל "ספק ברכות להקל"
נמצא שיש בדבר מחלוקת הפוסקים. ולכאורה עלינו לפסוק בענין זה, שאין לברך "שהחיינו" על פירות מורכבים. שהרי יש לחוש לדעת הפוסקים הסוברים שאין לברך על פרי מורכב, וכלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל". אלא שכנגד זה, כתבו הפוסקים שהמנהג הוא לברך "שהחיינו" גם על פירות מורכבים וכן כתב בספר חסד לאלפים, שמנהג ירושלים לברך שהחיינו גם על פירות מורכבים. וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.
הדין למעשה
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב בענן זה, והעלה למעשה, שכאשר יש מחלוקת הפוסקים בעניני ברכות, והמנהג הוא כדעת הסוברים לברך, עלינו להמשיך במה שנהגו, ולכן בנדון שלפנינו, יש לברך "שהחיינו" על פירות הדר ושאר הפירות המורכבים, ואין לחשוש בענין זה לדעת הפוסקים שכתבו שלא לברך.
הרכבת פירות הדר
ועל כל פנים לגבי פירות ההדר, יש לנו טעם גדול לסמוך עליו ולברך שהחיינו על אכילתם, הואיל ולדעת הרבה פוסקים, כל מיני פירות ההדר הם מין אחד, ועל כן לא ברור הדבר שיש איסור בהרכבת האילנות, אתרוג, לימון, חושחש ואשכולית, אלו באלו. ולדעת מרןרבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (עי' בשו"ת יביע אומר ח"ה סימן יט, ובס' הליכות עולם ח"ב עמ' ר), מותר אף לומר לגוי להרכיב אילנות כאלה אלו באלו. ולפי זה מסתבר שאין קיומם נגד רצון הבורא, ויש לברך עליהם ברכת שהחיינו, וכמנהג ירושלים משנים קדמוניות.
ולסיכום: האוכל מפירות הדר בפעם הראשונה באותה השנה, והפירות הם חדשים מאותה שנה, יברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכל מהם לראשונה.
