הלכה ליום חמישי י"ז סיון תשפ"ב 16 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת להצלחת

חיה בת רונית פאשה

שתזכה לברכה והצלחה בכל מעשיה
להקים בית נאמן בישראל עם עב"ג הי"ו
מתוך עושר ושמחה ובריאות וכל טוב

הוקדש על ידי

אחותה

עקירת אילן פרי לצורך בניית בית

בהלכות הקודמות ביארנו, שאסרה התורה לעקור אילן העושה פירות, כגון דקל, או עץ גפן. והבאנו כמה מקרים שבהם מותר לעקור אילן פרי, וכגון, כאשר ערך גוף העץ עולה על ערך הפירות הגדלים ממנו, שאז מותר לעוקרו בכדי למכור את גוף העץ, שאין זו "דרך השחתה".

עקירת אילן לצורך בנין בית
כתב רבינו הרא"ש, שאם היה צריך למקומו של האילן, וכגון שהיה האילן נטוע במקום שהוא רוצה לבנות בו בנין, נראה שמותר לקוצצו. וכדבריו כתב גם רבינו ירוחם (בנתיב לא ח"ב דף צד ע"ד), וזו לשונו: ואסור לקצוץ נטיעותיו של עצמו, ואם צריך למקומם, מותר. עד כאן. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בספרו שו"ת יביע אומר (חלק חמישי יו"ד סי' יב), שמשמעות דבריהם, שאף על פי שהאילן עצמו נשחת לגמרי כאשר עוקרים אותו לצורך שימוש במקומו, מכל מקום אין איסור בדבר, הואיל ואין זו דרך השחתה. ומכאן, שדברי רבותינו הרא"ש ורבינו ירוחם בזה הם מחודשים, שהרי בגמרא לא מצאנו שמותר להשחית אילן, אלא כשגוף האילן נמכר בכסף רב, והוא אינו נשחת, ואילו הרא"ש ורבינו ירוחם מיקלים בהשחתת אילן, גם כאשר האילן כולו נשחת, ורק יש צורך במקומו, שכן סוף סוף, אין זו "דרך השחתה".

אולם יש מרבותינו האחרונים שחלקו על דברי הרא"ש בזה, ובראשם הגאון בעל ספר בית יעקב, והביאו ראיות לדבריהם. אולם לענין הלכה, מרן החיד"א השיב כל דברי הרב בית יעקב בענין זה, וכלשונו המליצית של מרן הרב זצ"ל: שמרן החיד"א האריך בטוב טעם לדחות דברי הרב בית יעקב, תשובה כהלכה על כל קוץ וקוץ, ועל כל פרק תקיעה, וימלא כפו מדברי רבותינו הראשונים והאחרונים כדרכו בקודש וכמדתו לכל רוח, עיין שם נפלאות מתורתו".

ולפיכך פסק, שכאשר יש צורך בדבר, להרחבת דירה, כאשר כיום היא דחוקה ומצומצמת למשפחה הדרה בה, אין בדבר חשש איסור כלל, ומותר לקוץ את האילן עבור מטרה כזו. ומכל מקום, כאשר מרחיב דירתו רק לשם נוי ויופי וכדומה, ולא לצורך ממש, אין להקל בעקירת האילנות עבור זה, שרק באילן סרק, אין איסור לעוקרו כל שיש תועלת בדבר, אבל אילן העושה פירות, אין לעוקרו אלא עבור צורך גדול. והביא כן בשם גדולי הפוסקים.

חשש סכנה בעקירת אילן פרי
עד כאן נסובו הדברים, רק מצד ההלכה, אולם הגאון רבי יעקב עמדין, בספרו שו"ת שאילת יעב"ץ, כתב שאפילו במקום שמותר לקצוץ אילן מאכל, עדיין יש חשש סכנה בדבר. והביא ראיה לזה, ממה שאמר רבי חנינא בגמרא (קמא צא:), "לא שכיב שיבחת ברי אלא דקץ תאנתא בלא זמנה", כלומר, בנו של רבי חנינא, היה שמו "שיבחת", והיה צדיק בכל דרכיו, עד שלא מצא רבי חנינא סיבה לפטירתו בקיצור ימים ושנים, אלא משום שקצץ אילן תאנה צעיר, ובודאי עשה כן באופן המותר, ואף על פי כן נפטר מסיבה זו. ומכאן מוכח שיש חשש סכנה בדבר, לעקור אילן פרי, כי האדם עץ השדה. ועל כל פנים אין זו "משנת חסידים" לעקור אילן פרי אפילו בהיתר.

ואף שיש מרבותינו הפוסקים שדחו דברי הגאון יעב"ץ בענין זה, וכתבו שכל שאין איסור בדבר, גם אין סכנה בדבר. אולם גם בצוואת רבי יהודה החסיד כתב, שאין לקצוץ אילן העושה פירות. ויש לפרש בדבריו שכונתו אפילו כשעושה כן באופן המותר. ונודע שנחלקו הפוסקים אם יש לחוש לדברי רבי יהודה החסיד בצוואותיו, וכפי שנדבר מענין זה בעזרת ה'. ולכן להלכה, אף שפסק מרן הרב זצ"ל שמותר לקוץ אילן לצורך בנין בית לצורך גדול, מכל מקום נכון שיעשה כן על ידי שישכור גוי שיעקור הוא את האילנות, ולא יעקרם בעצמו.

שאלות ותשובות על ההלכה

בנוגע למעשר כספים,
האם החישוב של המעשר אצל שכיר הוא מהמשכורת נטו או לאחר ניכוי הוצאותיו כמו שכר דירה, הוצאות חינוך וכדו'?
בתודה מראש,
יניב י"ז סיון תשפ"ב / 16 ביוני 2022

שלום רב!
מי שיכול טוב יותר שיפריש מעשר מכל הסכום, אך מי שקשה לו יכול קודם לנכות הוצאות ביתו ורק ממה שנשאר לו כריוח יפריש מזה מעשר. (עיין שו"ת יביע אומר חלק י סימן נח אות כט).
התשובה התקבלה מהגאון רבי ציון בן חמו שליט"א.

שלום רב, כשגרתי בחו״ל קיצצתי ענפים של עץ תאנה של בשכנים היות והוא עבר את הגדר ומעל דרך החניה נשרו עלים רבים ופירות על השביל. האם היה מותר לי לעוץ כן? תודה י"ז סיון תשפ"ב / 16 ביוני 2022

קציצת ענפים אינה בגדר השחתת האילן והיא מותרת. 

דברי הרב כמובא בגמרא, מותר לקצוץ את העץ ללא עוררין שמגוף העץ ניתן להרויח יותר מפירותיו.
והרי אם מרחיב את דירתו אפילו לנוי, או אפילו בונה מרפסת הרי ערך שווי הבית עולה, ונראה שיותר מערך פירות האילן, מכאן מדוע נשאלת השאלה בעקירת עץ פרי לצורך בניה? כ"ב אלול תשע"א / 21 בספטמבר 2011

שלום!

התשובה לשאלתך, משום שאסרה התורה להשחית אילן "דרך השחתה", ואפילו כשמשחית את האילן לצורך גדול הרי סוף סוף הוא משחיתו. מה שאין כן כאשר הוא משתמש בגוף האילן לצורך דבר נעלה יותר מפירותיו, הרי שאין זו השחתה גם מצד גוף האילן, כי כשם שמותר לקצות את הפירות, כן מותר להשתמש בגוף העץ.
 
בברכת התורה,כתיבה וחתימה טובה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה