הלכה ליום שני י"ג אדר תשפ"ב 14 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת היקר והנעלה שיצא בשם טוב מן העולם

אריאל בן יהודית קרנסה

רוח ה' תניחנו בגן עדן
נפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ

הוקדש על ידי

בני משפחתו

לבישת בגדים לפני נטילת ידים של שחרית

שאלה: האם חובה ליטול ידים בבוקר מיד כאשר קמים מן המיטה, או שמותר להתלבש ולהתארגן, ורק אחר כך ליטול ידים?

תשובה: ביארנו בעבר באופן כללי את חיוב נטילת ידים כאשר קמים בבוקר, שיש ליטול (לרחוץ) את הידיים, שלוש פעמים בכל יד לסירוגין, יד ימין תחילה, ואחר שמאל, ואחר כך שוב יד ימין וכן הלאה.

ויש ליטול את הידיים מכלי שיש בו מים, ואין להסתפק בנטילת ידים מהברז בלבד.

ועתה נבאר, האם יש חיוב ליטול ידים תיכף כאשר קם משנתו, או שניתן להשהות מעט את הנטילה.

דעת המקובלים שיש למהר ליטול ידיים
הנה ביארנו כבר (בטעם השני של דין נטילת ידים), שעל פי דעת הזהר הקדוש, ובעקבותיו כל רבותינו המקובלים, שורה רוח רעה על ידיו של האדם בקומו משנתו, משום שהשינה היא מעט מן המוות, וממשיכה רוח רעה לשרות על ידי האדם הניעור משנתו, עד שיטול ידיו כדת וכדין. ומבואר עוד בזהר הקדוש (בראשית דף נג ע"ב), שאותה רוח טומאה, שורה על דבר שהאדם נוגע בו בקומו משנתו. כלים, בגדים, או דברי מאכל ומשקה. ולכן הזהירו רבותינו המקובלים, שימהר אדם בקומו משנתו ליטול את ידיו תיכף ומיד. ועוד היו חסידים ואנשי מעשה, שנהגו להניח סמוך למיטתם כלי עם מים, והיו נוטלים ידיהם מיד בקומם משנתם בעודם על מטתם. ובספר ילקוט יוסף, הזכיר שהגאון מהר"ר שמואל סאלנט, רבה של ירושלים, היה מדקדק בענין זה.

דעת הפוסקים שאין לחוש לרוח רעה בזמן הזה
אולם למעשה, נהגו רבים וטובים, ליטול ידיהם לאחר שהתלבשו כבר בבגדיהם, והטעם שאין אנו חוששים לדברי הזהר הקדוש, הוא משום שרוח רעה שהיתה נפוצה בזמן רבותינו חכמי הש"ס, אינה עומדת בתוקפה בזמן הזה, כמו רוב עניני הסגולות ודברים נסתרים, שכחש כחם מאד עם ירידת הדורות הלוך וחסור, שכל הכוחות הרוחניים הולכים ומתפוגגים ואינם ניכרים כמו בדורות הראשונים. והגאון מהרש"ל, בספר "ים של שלמה" (חולין סי' לא) כתב גם כן, שאין לחוש כלל לרוח רעה בזמנינו, (והזכרנו דבריו במקום אחר), ולפיכך אין אנו נזהרים כל כך בדבר זה. ורק לענין נגיעה בדברי מאכל ומשקה, יש להזהר שלא לגעת בהם לפני נטילת ידיים.

דברי הבן איש חי והפולמוס סביב דבריו
גם הגאון רבינו יוסף חיים, בעל ספר בן איש חי, כתב בספרו "עוד יוסף חי" שנדפס אחר פטירתו, שהטעם שאין אנו נזהרים ליטול ידיים מיד בקומינו ממטתינו, הוא משום שאין רוח רעה שורה על כלים ובגדים, אלא על דברי מאכל ומשקה בלבד.

והרב הראשי לישראל, הרה"ג רבי יצחק נסים ז"ל, בספרו "יין הטוב", הקשה על דברי הבן איש חי, שהרי בזהר הקדוש מבואר בפירוש שרוח רעה שורה גם על בגדים וכלים, ולא רק על מאכלים. ולפיכך הסיק, שאחד מהתלמידים הוסיף הוספות בדברי הגאון רבי יוסף חיים אחר פטירתו, ולפיכך אין לסמוך על פסקיו שנדפסו אחר מותו.

ומרן הרב זצ"ל, חלק על דבריו, שכן ידוע שספר "עוד יוסף חי" הודפס על ידי נאמן ביתו של רבינו יוסף חיים, הלא הוא הרה"ג רבי בן ציון חזן ז"ל, גבאי בישיבת פורת יוסף, והוא היה מוחזק לאיש תלמיד חכם צדיק וישר, וחלילה לחשוד בו שסילף את דברי רבו הגאון רבי יוסף חיים. ובשנים שהיה יושב בישיבת פורת יוסף, היה יושב עם בני הישיבה, ובהם מרן הרב זצ"ל, ומאריך בסיפורי מופת על הנהגתו הקדושה של מרן הבן איש חי, והחדיר יראת ה' בלב כל שומעיו כאשר חרדת קודש ניכרת על פניו. ועל כן, בודאי שיסוד דברי הבן איש חי, הוא משום שבזמן הזה הרוח רעה חלשה יותר, וכמו שנתבאר, ועל כן להלכה מותר ליטול ידיים בבוקר לאחר לבישת הבגדים.

ולסיכום: מותר להתלבש בבוקר לפני נטילת ידיים. וחסידים ואנשי מעשה היו נוהגים ליטול ידיהם מיד בקומם משנתם, לתוספת טהרה. (ומכל מקום נכון להזהר שלא לגעת בעינים ובשאר נקבי הגוף, עד שיטול ידיו). וכן יש נזהרים שלא ללכת בבוקר לפני נטילת ידיים ארבע אמות (כשני מטר), ומעיקר הדין, גם בזה אין חיוב להחמיר.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להתפנות לפני נטילת ידיים? י"ג אדר תשפ"ב / 14 בפברואר 2022

מותר, רק יזהר לא לגעת בנקבי הגוף, כגון בעיניים או בפה וכו'. 

בקשר לנטילת ידיים  - כתבתם כי אם יש מעט צבע על ידיו וכו' , מה הדין כאשר יש צבע על רוב ידיו ואינו יכול להסירו ? או קשה להסירו ? האם הנטילה לא עולה לו ? א' תמוז תשע"ז / 25 ביוני 2017

לא עלתה לו נטילה. והכוונה לצבע שיש בו ממשות, כמו צבע של קירות

מה עושים שילד קטן קם באמצע הלילה כמה פעמים מחלום רע, האם צריך ליטול ידים? כ"א סיון תשע"ז / 15 ביוני 2017

לגבי הילד, אין צריך ליטול לו ידיים. וגם ההורים, אם אינם נוגעים באף או בפה, אינם צריכים ליטול ידיים, רק ירגיעו את הילד ותערב שנתו ויקום לחיים טובים ולשלום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה