שאלה: האם חובה ליטול ידים בבוקר מיד כאשר קמים מן המיטה, או שמותר להתלבש ולהתארגן, ורק אחר כך ליטול ידים?
תשובה: ביארנו בעבר באופן כללי את חיוב נטילת ידים כאשר קמים בבוקר, שיש ליטול (לרחוץ) את הידיים, שלוש פעמים בכל יד לסירוגין, יד ימין תחילה, ואחר שמאל, ואחר כך שוב יד ימין וכן הלאה.
ויש ליטול את הידיים מכלי שיש בו מים, ואין להסתפק בנטילת ידים מהברז בלבד.
ועתה נבאר, האם יש חיוב ליטול ידים תיכף כאשר קם משנתו, או שניתן להשהות מעט את הנטילה.
דעת המקובלים שיש למהר ליטול ידיים
הנה ביארנו כבר (בטעם השני של דין נטילת ידים), שעל פי דעת הזהר הקדוש, ובעקבותיו כל רבותינו המקובלים, שורה רוח רעה על ידיו של האדם בקומו משנתו, משום שהשינה היא מעט מן המוות, וממשיכה רוח רעה לשרות על ידי האדם הניעור משנתו, עד שיטול ידיו כדת וכדין. ומבואר עוד בזהר הקדוש (בראשית דף נג ע"ב), שאותה רוח טומאה, שורה על דבר שהאדם נוגע בו בקומו משנתו. כלים, בגדים, או דברי מאכל ומשקה. ולכן הזהירו רבותינו המקובלים, שימהר אדם בקומו משנתו ליטול את ידיו תיכף ומיד. ועוד היו חסידים ואנשי מעשה, שנהגו להניח סמוך למיטתם כלי עם מים, והיו נוטלים ידיהם מיד בקומם משנתם בעודם על מטתם. ובספר ילקוט יוסף, הזכיר שהגאון מהר"ר שמואל סאלנט, רבה של ירושלים, היה מדקדק בענין זה.
דעת הפוסקים שאין לחוש לרוח רעה בזמן הזה
אולם למעשה, נהגו רבים וטובים, ליטול ידיהם לאחר שהתלבשו כבר בבגדיהם, והטעם שאין אנו חוששים לדברי הזהר הקדוש, הוא משום שרוח רעה שהיתה נפוצה בזמן רבותינו חכמי הש"ס, אינה עומדת בתוקפה בזמן הזה, כמו רוב עניני הסגולות ודברים נסתרים, שכחש כחם מאד עם ירידת הדורות הלוך וחסור, שכל הכוחות הרוחניים הולכים ומתפוגגים ואינם ניכרים כמו בדורות הראשונים. והגאון מהרש"ל, בספר "ים של שלמה" (חולין סי' לא) כתב גם כן, שאין לחוש כלל לרוח רעה בזמנינו, (והזכרנו דבריו במקום אחר), ולפיכך אין אנו נזהרים כל כך בדבר זה. ורק לענין נגיעה בדברי מאכל ומשקה, יש להזהר שלא לגעת בהם לפני נטילת ידיים.
דברי הבן איש חי והפולמוס סביב דבריו
גם הגאון רבינו יוסף חיים, בעל ספר בן איש חי, כתב בספרו "עוד יוסף חי" שנדפס אחר פטירתו, שהטעם שאין אנו נזהרים ליטול ידיים מיד בקומינו ממטתינו, הוא משום שאין רוח רעה שורה על כלים ובגדים, אלא על דברי מאכל ומשקה בלבד.
והרב הראשי לישראל, הרה"ג רבי יצחק נסים ז"ל, בספרו "יין הטוב", הקשה על דברי הבן איש חי, שהרי בזהר הקדוש מבואר בפירוש שרוח רעה שורה גם על בגדים וכלים, ולא רק על מאכלים. ולפיכך הסיק, שאחד מהתלמידים הוסיף הוספות בדברי הגאון רבי יוסף חיים אחר פטירתו, ולפיכך אין לסמוך על פסקיו שנדפסו אחר מותו.
ומרן הרב זצ"ל, חלק על דבריו, שכן ידוע שספר "עוד יוסף חי" הודפס על ידי נאמן ביתו של רבינו יוסף חיים, הלא הוא הרה"ג רבי בן ציון חזן ז"ל, גבאי בישיבת פורת יוסף, והוא היה מוחזק לאיש תלמיד חכם צדיק וישר, וחלילה לחשוד בו שסילף את דברי רבו הגאון רבי יוסף חיים. ובשנים שהיה יושב בישיבת פורת יוסף, היה יושב עם בני הישיבה, ובהם מרן הרב זצ"ל, ומאריך בסיפורי מופת על הנהגתו הקדושה של מרן הבן איש חי, והחדיר יראת ה' בלב כל שומעיו כאשר חרדת קודש ניכרת על פניו. ועל כן, בודאי שיסוד דברי הבן איש חי, הוא משום שבזמן הזה הרוח רעה חלשה יותר, וכמו שנתבאר, ועל כן להלכה מותר ליטול ידיים בבוקר לאחר לבישת הבגדים.
ולסיכום: מותר להתלבש בבוקר לפני נטילת ידיים. וחסידים ואנשי מעשה היו נוהגים ליטול ידיהם מיד בקומם משנתם, לתוספת טהרה. (ומכל מקום נכון להזהר שלא לגעת בעינים ובשאר נקבי הגוף, עד שיטול ידיו). וכן יש נזהרים שלא ללכת בבוקר לפני נטילת ידיים ארבע אמות (כשני מטר), ומעיקר הדין, גם בזה אין חיוב להחמיר.
