הלכה ליום ראשון כ"א חשון תשפ"ד 5 בנובמבר 2023

ההלכה מוקדשת להצלחתם של

חיילי ישראל

שה' יתברך ישמור צאתם ובואם
ויכתירם בעטרת נצחון
ושבו בנים לגבולם

הוקדש על ידי

הלכה יומית

קיפול בגדים בשבת - ותוספת לימים אלה

בימים הללו, ימים לא פשוטים עבור כל ישראל, ובפרט שחיילינו מסתכנים במלחמה נגד אויבינו, עלינו לזכור, כי מלחמות הערבים ושאר האומות העומדים לימינם, אינם גזירה שאין אנו יכולים לעמוד בה, אלא שה' יתברך מצפה מאיתנו שנשוב בתפילה לפניו, ונרבה בתפילות, ועל ידי זה יתרבה כח וגבורה לחיילינו, ויתן ה' סיעתא דשמיא שיוכלו לנצח את אויבינו, אך הכל תלוי במעשינו, בתשובה שלימה, בקבלות טובות, ובתפילות מעומק הלב. נחשוב נא על האמהות הדואגות לילדיהן אשר במלחמה, נחשוב על משפחות השבויים, ובכללם גם חיילים יקרים שעמדו על משמר ארצינו ונחטפו, כמה גדולה הדאגה להם!

לפני כמה עשרות שנים, היה החסיד המקובל רבי סלמאן מוצפי זצ"ל, עומד בבית הכנסת (כמדומני "אוהל רחל") בירושלים, והיה מתפלל בקול רם, ברוב עם, בזעקות גדולות לה' שיציל את ישראל מאויביהם, ושיחיש לנו גאולה שלימה. הזדמן לשם האדמור מגור, רבי פנחס מנחם אלתר, ראה את רבי סלמן ואת זעקותיו, ואמר, "אילו היינו מתפללים כך בפולין, היינו זוכים לבטל את הגזירות שהיו שם"!

לומדים אנו, כמה גדול כוחה של תפילה, כמה גדול כוחה של תחינה לפני ה', שומע תפילות, טוב ומטיב לרעים ולטובים! לכן אסור להתרשל בדבר הזה, ועלינו להתחזק בכל הכוחות, כדוגמת הימים הנוראים, ולהרבות בתפילה, כי לה' הישועה!

* * * * * * * *

קיפול בגדים בשבת

שאלה: האם מותר לקפל בשבת בגד, כגון, לקפל את הטלית בסיום התפלה בשבת, לפי סדר הקיפולים שלה, בכדי שלא תתקמט, או שיש איסור בדבר?

התנאים בהיתר קיפול בגד בשבת
תשובה: במשנה במסכת שבת (דף קיג.) שנינו: מקפלין את הכלים (הבגדים) בשבת. ובגמרא אמרו, שאסור לקפל בגדים בשבת, אלא באופן שאדם אחד מקפלם, אבל לא כאשר שני בני אדם מקפלים את הבגד יחד. וכן לא התירו לקפל בגדים, אלא כאשר מדובר בבגד חדש, אבל בגד שאינו חדש, אסור לקפלו. וכן לא התירו לקפל בגד בשבת, אלא בבגד לבן, אבל בגד צבוע, אסור לקפלו. וכן אסור לקפל בגד, אלא כשמתכוין לחזור וללבשו באותו יום, אבל כשאינו מתכוין לחזור וללבשו באותו יום, אסור. וכן, לא התירו לקפל בגד בשבת, אלא כשאין לו בגד אחר, אבל אם יש לו בגד אחר, אסור לקפל.

טעם האיסור לקפל בגד בשבת, והמשמעות להלכה
וטעם האיסור לקפל בגד בשבת, מבואר בפירוש רש"י, לפי שקיפול הבגד בכדי שישמר חלק, דומה לתיקון כלי, שהיא אחת מן המלאכות האסורות בשבת, ו"תיקון כלי", אין הכוונה לכלי מקולקל שתיקנוהו בשבת, אלא כל דבר שמועיל לכלי, כגון טבילת כלי שעדיין לא הוטבל, גם זה בכלל תיקון כלי בשבת. ולפיכך אסרו לקפל בגדים בשבת. וכן פירשו התוספות, "מכאן למדנו שאסור לקפל טליתות של בית הכנסת, לפי שהם לצורך מחר", כלומר, אף על פי שהטלית חדשה ולבנה, מכל מקום, הואיל  ואינו מתכוין לחזור ולהתעטף בטלית בו ביום, אסור לקפלה בשבת.

ולפי זה נראה, שאדם הפושט את טליתו בשבת, אסור לו לחזור ולקפלה אחר התפלה. וכן, הפושט בגדיו בליל שבת לפני שהולך לישון, ובגדיו צבעוניים, אסור לו לקפלם בשבת, שנראה כמתקן כלי בשבת.

שיש להקל כאשר מקפל שלא כפי סדר הקיפול הקודם
ורבינו הראבי"ה גם כן כתב כדברי התוספות, שאין לקפל את הטלית בשבת, אולם הוסיף, שאם מקפל את הטלית שלא לפי סדר הקיפול הראשון שלה (כלומר, שלא לפי הסימנים והקיפולים שנוצרו מהקיפול הקודם), נראה שמותר לעשות כן. והסביר מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (בשו"ת יחוה דעת חלק ב סימן מ), שטעם הדבר, הואיל ואילו היה מתכוין לשמור על צורת הבגד, היה מקפל לפי סדר הקיפול הקודם, כעת, כשמקפל בכוונה שלא לפי סדר זה, הרי גילה דעתו שאינו מקפיד כל כך על החלקת הבגד בצורה המקורית, ולכן, אין זה דומה לתיקון כלי שנאסר בשבת.

סברת המיקלים לגמרי בקיפול בגד בשבת
והכלבו כתב, שמותר לקפל את הבגדים אפילו לפי סדר הקיפול הישן, משום שבזמנינו אין אנו מקפידים כל כך על החלקת הבגדים כמו שהיו נוהגים בזמן חז"ל, ולכן אין בזה חשש של תיקון כלי. ובכמה מקומות נהגו להקל כדבריו.

ומרן השלחן ערוך (בסימן שב) הביא דברי הראבי"ה, שאם מקפל שלא כסדר הקיפול הראשון, יש להקל. ולא הזכיר כלל את סברת הכלבו, שמתיר לגמרי לקפל בגדים בזמן הזה. ומבואר שאינו מסכים להקל כדעת הכלבו, אלא כדעת הראבי"ה, שכל שאינו עושה על פי הסדר הקודם, יש להקל.

ואף על פי כן, יש שכתבו להקל כדברי הכלבו, נגד דעת מרן השלחן ערוך, באמרם שהוא מנהג קדום, עוד קודם קבלת הוראות מרן הקדוש. ומרן הרב זצ"ל לא סמך להלכה על דבריהם, ולפיכך פסק, שאין להקל בקיפול הטלית (או שאר בגדים צבעוניים) בשבת, אלא כשמקפלם שלא כפי סדר הקיפול הקודם.

ולסיכום, מותר לקפל בשבת בגד או טלית שלא לפי סדר הקיפול הראשוני, אבל לפי סדר הקיפול הראשון, אין לקפל את הבגדים, שנראה כמתקן כלי. והמיקל לקפל לפי סדר הקיפול הראשון, אין למחות בידו, שיש לו על מה שיסמוך.

ובמקומות שיש נכרי שמקפל את הטליתות לכל המתפללים, כמו שמצוי בכמה מקומות בחוץ לארץ, יש להקל בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

המעשה עם חכם סלמן מוצפי זצ"ל היה בבית כנסת "אוהל רחל", ששם הוא היה מתפלל ולומד ומלמד. כ"ד חשון תשפ"ד / 8 בנובמבר 2023

כן, כך שלחו אלי כמה אנשים,

מדוע הרב רשם בלשון "אפשר להקל" במקפל שלא כסדר קיפולו הראשון? מדוע זה לא מותר לגמרי? ואם זה אכן רק קולה אז מה ההצעה הכי טובה לכל הדעות? (כי להשאיר את הטלית ללא קיפול כלל זה ביזיון ) כ"ב שבט תש"פ / 17 בפברואר 2020

יש מקום להקל, משום שממשמעות דברי רוב הפוסקים, שלא חילקו בזה, משמע קצת שאסור. ואין זה בזיון לטלית אם יקפלוה בערב.

האם מותר לקפל בליל שבת בגדים של ליל שבת? ט"ז אב תשע"ו / 20 באוגוסט 2016

המיקל, יש לו על מה שיסמוך. ועדיף לקבל שלא לפי הקיפולים שהיו קודם.

לא ברור מה הדין בנושא - אדם המקפל טליתו המיוחדת בשבת, האם יש לו על מה לסמוך או שמה זה לא נכון לעשות? כ"ד אב תשע"א / 24 באוגוסט 2011

שלום רב!

אין לקפל טלית בשבת לפי הקיפולים המוכנים בטלית. ואין להקל בזה. רק כתבנו, שהמיקל בזה, אין למחות בידו, משום שיש לו איזה סמך להשען עליו.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

מנהג התמנים בתימן, שהלכו לבית הכנסת מעוטפים בטלית, במשך כל התפילות: שחרית, מנחה וערבית וכאשר חזרו מבית הכנסת, היה מסמר בקיר בה תלו את הטלית, האם כך צריך לנהוג? כ"א אב תשע"א / 21 באוגוסט 2011

שלום רב!
בודאי מנהג תימן בזה מיוסד על אדני שורת הדין, שאין לקפל טליתות בשבת. ותזכו למצות על ההארה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

מה הדין, אשר אדם יש לו טלית של שבת המיוחדת, האם יש יותר צד להקל? כ"א אב תשע"א / 21 באוגוסט 2011

שלום רב!

אין צד יותר להקל בזה, אלא אדרבה, בזה יש מקום יותר להחמיר, שאפילו כאשר מקפל שלא כסדר הקיפול הקודם, הרי זה "קיפול חדש" שמוכן למשך שבוע שלם. ואף שיש להקל בזה מן הדין כמו שכתבנו, מכל מקום בודאי שאין זו סברא להקל.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

אם אני מקפל כסדר הרגיל אבל לא מקפיד בכלל שזה יהיה לפי הקווים שנוצרו בטלית, ז"א מקפל קצת מעבר לקו שנוצר.
האם מותר לכתחילה לדעת רבנו הרב עובדיה? כ"א אב תשע"א / 21 באוגוסט 2011

שלום רב!
אם מקפל מעבר לקיפול הקודם, ולא על הקיפול ממש, מותר לעשות כן בשבת.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי, ליל יום שישי, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

הלילה, (ליל יום שישי), נדליק בעזרת ה' נרות חנוכה, שה' יתברך ירצה את מעשינו, ויאיר אור חדש על ציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו. אמן כן יהי רצון.  במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה ביום הכפורים

בענין פדיון הכפרות, כבר ביארנו בשנים קודמות שניתן לעשות כפרות על ידי מעות (כסף), ונוהגים שלוקחים שטר (כמו שטר של עשרים או של חמישים שקלים) מעל ראש המתכפר או המתכפרת, ואומרים "זו חליפתך זו תמורתך זו כפרתך, אלו המעות ילכו לצדקה ותכנס (ותכנסי) אתה (את) לחיים טובים ולשלום". (כמו שמודפס במחזורי......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

"כל ישראל ערבים זה בזה" (סנהדרין כז:), ואם כך בכל עת, על אחת כמה וכמה, כאשר כל יושבי הארץ שרויים בצרה גדולה, וכמה אלפי משפחות בלחץ גדול, וחיילים צעירים לימים מחרפים נפשם בשדות הקרב, על כל אחד ואחד, אנשים ונשים, מוטלת חובה, לעורר את עצמו לרגש הנכון, להיות שותף בצער הציבור, ולהתפלל לה' ב......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

לרגל המצב הבטחוני, ומידת הדין המתוחה, נזכיר מה שלמדנו ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שבמצבים הרבה פחות חמורים, תיקן לומר "אבינו מלכנו" לאחר תפילת שחרית ומנחה, כפי שנוהגים בעשרת ימי תשובה, כי גדול כוחה של תפלה זו, וסגולתה רבה להושיע. איך נוכל להתנהל בשלוה כאשר שומעים אנו תיאורים מזע......

לקריאת ההלכה