הלכה ליום ראשון י' סיון תשפ"ד 16 ביוני 2024

"כתובה"

שאלה: מה היא כתובה שכותבים בזמן הנישואים?

תשובה: ה"כתובה" היא שטר שנכתב לפני שנושא הבעל את האישה, ותוכנו הוא התחיבויות שונות מצד הבעל כלפי אשתו כפי שנבאר. ואסור לאדם לישא אישה בלי שיכתוב לה כתובה.

בכתובה, מתחייב הבעל לזון ולפרנס את אשתו. ולדאוג לה ללבוש ראוי בחורף ובקיץ (כדרך שמקובלת על פי כבודו וכבודה), וכן למנהג הספרדים, מתחייב הבעל בשבועה, שלא ישא אשה על אשתו.

עוד מתחייב הבעל בכתובה, שאם יגרש את אשתו, יתן לה סכום כסף חשוב הנקוב בכתובה, הבעל מוכרח להתחייב על הסכום הזה, כדי שלא יהיו הגירושין קלים בעיני הבעל. שאם לא היתה כתובה בין בני הזוג, הרי מיד לאחר הנשואין, אם יראה הבעל מעט קשיים בחייו עם אשתו, מיד יחפוץ להתגרש ממנה, ועל כל ריב ומדון שיצוצו ביניהם מיד יפנו לבית הדין לשם גירושין, במקום שינסו לפתור את הבעיה בדרכי שלום, ולהשיב את השכינה הקדושה לשרות ביניהם. לכן חובה על הבעל להתחייב לאשתו בכתובה, שאם יגרש אותה, יהיה עליו לשלם לה סכום חשוב הנקוב בכתובה.

בזמנינו, נהגו רבים, להוסיף על סכום הכתובה עוד סכום כסף, הנקרא "תוספת כתובה". וגם סכום זה משמעותו, שאם ירצה הבעל להגרש מאשתו, יהיה חייב לשלם לה את אות והסכום הנקוב בכתובה. ומעשים בכל יום בבתי הדין הרבניים, שכאשר מגיעים זוג לשם גירושין, וטענות הבעל אינן מספקות, אז בית הדין כופה את הבעל לשלם לאשה את כל סכום כתובתה, ורק אז מאשר בית הדין את הגירושין כדת וכדין.

ומכאן נלמד, אודות מה שמקובל בדורנו על ידי ארגונים שונים, המפרסמים שעל פי היהדות האשה היא קנויה לבעלה כשפחה, ועוד מחזקים טענתם הראיה שבכתובה נכתב שהאישה קנויה לבעל וכו', וכל דבריהם הבל, שהרי אדרבא בכתובה לא נכתבים אלא חיובי הבעל לאשתו, ואילו התחייבויות האשה לבעל כלל לא מופיעות בכתובה, ובודאי שעל פי התורה האישה אינה שייכת לבעלה כמו שפחה, ותורתנו הקדושה והנצחית נכתבה על ידי ה' יתברך, בורא האיש והאשה, והוא שברא גם את טבע האיש ואת טבע האישה, ועל ידי נביאיו וחכמי תורתו הדריכנו איך יהיה יחס האיש לאשתו, ואיך הוא יחס אישה לבעלה, וכך היא דרכם של ישראל קדושים שזוכים בזה לאושר בעולם הזה, ולרב טוב לעולם הבא.

ובזמנינו בעוונות הרבים ישנם ארגונים שמדפיסים כתובות חדשות, ובהם חיובים הדדיים בין האיש לאשה, ויש לדעת כי על פי רוב כתובותיהם פסולות לגמרי, והם עוקרים את כל כוונת הכתובה המקורית, שהיא התחייבות מצד הבעל לאשה כאמור, ובעבור בצע כסף, וטענות של שקר וכזב מתוך שנאתם לדת ישראל המקורית, עוקרים את כל הקדוש והיקר לנו, ומסיתים המון זוגות להנשא שלא על פי דרכי התורה המקוריים, ואין תקווה לאחריתם. ולמזהיר ולנזהר, שלומים יתן ה', כמי נהר.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה