בהלכה הקודמת ביארנו, שעל כל דבר שהוא משבעת המינים מברכים ברכת "מעין שלוש", שהיא ברכה אחת הכוללת בתוכה שלוש ברכות ולפיכך נקראת בשם זה.
לפיכך על פירות שבעת המינים שאכל מהם שיעור כזית בתוך זמן כדי אכילת פרס, (שהוא כעשרים ושבעה גרם בתוך שבע וחצי דקות) מברך ברכת "על העץ ועל פרי העץ". ועל עוגות ועוגיות וכל דבר שברכתו בורא מיני מזונות מברך ברכת "על המחיה ועל הכלכלה". (חוץ מן האורז שברכתו בורא מיני מזונות וברכתו האחרונה היא בורא נפשות רבות).
על יין מברך ברכה אחרונה "על הגפן ועל פרי הגפן", אלא ששיעור החיוב בברכה אחרונה במשקין הוא שונה משיעור החיוב באוכלין. ושיעור החיוב לברכה אחרונה במשקין, הוא שיעור רביעית, שהוא שיעור של כשמונים וששה (וקצת יותר) מ"ל (cc) בתוך זמן כדי שיעור שתיית רביעית, שהוא שיעור מצומצם של שתים או שלוש לגימות, ולכן כל ששתה שיעור כזה של יין בזמן קצר, וכגון ששתה שמונים וששה מ"ל בבת אחת בלי הפסק בין לגימה ללגימה, צריך לברך ברכה אחרונה "על הגפן ועל פרי הגפן". ואם שתה כשיעור הנ"ל ממשקין אחרים, כגון מיץ תפוזים, מברך ברכת "בורא נפשות רבות" וכפי שהתבאר בהלכה הקודמת, שעל כל דבר שאינו משבעת המינים מברך ברכה אחרונה ברכת בורא נפשות. (וגם נתבאר שכל מיני הדגן שברכתם המוציא או בורא מיני מזונות, גם הם נכללים בשבעת המינים.)
כל שיעורי המאכלים, כגון "כזית" "כביצה" "כדי אכילת פרס" וכדומה המובאים במסגרת זו, הם על פי דעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, בין לספרדים ובין לאשכנזים.
