הלכה ליום שישי כ"ד סיון תשפ"ה 20 ביוני 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

תינוק בן רבקה אמילי אסתר

הוקדש על ידי

חברים

פרשת השבוע – פרשת שלח לך

מתוך דברי מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל

פרשתינו עוסקת בשליחת המרגלים, שהלכו לראות את ארץ ישראל, ולאחר מכן שבו למדבר, והביאו את דיבת הארץ רעה. תורתינו מספרת, כי בעקבות מעשה המרגלים נגזר על עם ישראל עונש גדול, שישארו במדבר במשך ארבעים שנה, וכל הדור ההוא, אשר יצא ממצרים, ימות במדבר.

רבותינו אומרים, כי בכל שנה מאז חטא המרגלים, היו מתים חמש עשרה אלף איש מבני ישראל במדבר. עד שבשנה האחרונה לפני כניסת בני ישראל לארץ, היו אמורים למות החמש עשרה אלף האחרונים שנותרו מארץ מצרים, ואמנם הם המתינו למותם בליל תשעה באב, ובבוקר ראו שלא מתו. בלילה שלאחר מכן המתינו שוב, כי היו סבורים שטעו בחישוב התאריך, וכן המתינו כל לילה ולילה, עד ליל ט"ו באב, שראו את הלבנה מלאה, והבינו שלא טעו בחישוב התאריך, ואז הבינו שהקדוש ברוך הוא חס עליהם. וזו אחת הסיבות של שמחת ט"ו באב, "יום שכלו מתי מדבר למות".

כתוב בפרשה, "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן", ודרשו חז"ל: שלח "לך" – "לדעתך", אין אני אומר לך לשלוח, אם אתה רוצה לשלוח – שלח.

ולכאורה, פלא הדבר, שהרי הקדוש ברוך הוא צופה ויודע את כל העתידות, וידע מראש שתצא תקלה משליחות המרגלים, שעל ידי כן כל שישים ריבוא של ישראל ישארו במדבר. גם ידע הקדוש ברוך שבני ישראל יבכו בלילה הוא, שהיה ליל תשעה באב, ובעבור הבכיה ההיא, אמר הקדוש ברוך, אתם בכיתם בכיה לחינם, אני אתן לכם בכיה לדורות. שבליל זה חרבו שני בתי מקדש, והתגוללו על ישראל צרות רבות ונוראות. 

ואם כן, איך הקדוש ברוך הוא, שאוהב את ישראל ורוצה בטובתם, לא מנעם מללכת בשליחות זו? מדוע הקדוש ברוך הוא נתן להם את האפשרות למרד כזה?

ויש להסביר, כי כל מה שעושה ה' יתברך, לצורך ולטובת ישראל עושה, שכן עם ישראל, בקושי הספיקו ללמוד תורה ממשה רבינו, שהרי קיבלו את התורה בו' בסיון, ואחר כך מיד עלה משה למרום ל 40 יום, וחזר ביום י"ז בתמוז, ואז עשו את העגל, ושבר משה את הלוחות, ושוב עלה בי"ח בתמוז, וישב שם ארבעים יום, והתפלל לה' שיסלח לישראל על חטאם. ושוב חזר משה ביום כ"ט באב, ובראש חודש אלול עלה למרום להוריד לוחות שניות, וירד ביום הכיפורים. וביום י"א בתשרי ישב ושפט את העם, ואחר כך בנו את המשכן, כדי לכפר על חטא העגל. נמצא שעם ישראל, במקום ללמוד תורה, הכינו את כלי המקדש. וביום כ"ה בכסלו גמרו את מלאכת המשכן. ועד יום א' בניסן, לא הוקם המשכן. ואם כן רק בחודשים שבט ואדר לימד משה רבינו את התורה לבני ישראל. ובניסן הקימו את המשכן, וכל יום הקריבו נשיא אחד. ובי"ג ניסן הדליק אהרון את הנרות. ואחר כך היה חג פסח. ואחר הפסח שוב למדו אצל משה. ובכ"ט בסיון כבר שלח משה את המרגלים לראות את הארץ.

נמצא אם כן שבני ישראל לא למדו תורה מפי משה רבינו אלא מעט, ולימוד כל כך מועט, אינו מספיק כדי לדעת את כל התורה לכל הדורות. והלא משה רבינו לא יכול היה להכנס לארץ, כמו שנאמר בתורה. ואם כן, אמתי ילמדו ישראל את התורה?
לפיכך הטיב ה' יתברך לישראל, ולטובתם היה הדבר, שנתן ה' יתברך את הבחירה ביד המרגלים, ואחר שנכשלו, נשארו ישראל במדבר תחת ממלכתו של משה רבינו, ולמדו ממנו תורה עוד ארבעים שנה, וכל השנים האלה, לא חסר להם דבר, שאכלו מן, ושתו מבארה של מרים.
ואף שהיו צריכים להכנס לארץ ישראל, מכל מקום, צריכים הם ללמוד תורה. ולכן הקדוש ברוך הוא לא עכב את ידי משה מלשלוח מרגלים. אבל מפי ה' לא תצא הרעה. ועל כן נאמר, "שלח לך" "לטובתך", שבזכות הרעה הזאת, זכה משה "לטובתו", לחיות וללמד תורה עוד ארבעים שנה.

כתב מרן השלחן ערוך בספרו בית יוסף (אורח חיים סימן רצט), "נהגו הנשים לדלות מים במוצאי שבת תיכף אחר ששמעו "ברכו את ה' המבורך", שמצינו באגדה, שבארה של מרים בימה של טבריה, וכל מוצאי שבת מחזירין על כל המעיינות ועל כל הבארות, וכל מי שהוא חולה ויזדמן לו מים וישתה, אפילו כל גופו מוכת שחין מיד נתרפא". כלומר, יש נוהגים לשאוב מים, או להוציאם מן הברז, מיד במוצאי שבת, מאחר ובארה של מרים מתגלגלת בכל מאגרי המים, ויתכן שנזכה לשתות מים מבארה של מרים.

ומסופר על רבי חיים ויטאל, שהיה אב בית דין בדמשק, שהלך ללמוד את סודות הקבלה אצל רבינו האר"י, שהיה בצפת, ואמנם רבינו האר"י לימדו את סודות התורה שלא שמעתן אוזן מעולם. אך רבי חיים ויטאל לא יכול לזכור את כל סודות הקבלה שהאר"י לימדו, והצטער הרבה על כך. (שהרי האר"י למד עם תלמידו רבי חיים ויטאל, רק שנה וקצת, שכן התחיל ללמדו בגיל שלושים ושש, ובגיל 38 כבר נפטר האר"י ז"ל). הלך רבי חיים לרבו האר"י, ואמר לו שהוא לא מסוגל לזכור את כל מה שהם לומדים. לקח אותו האר"י לים כנרת, ועלו על ספינה וחתרו לכיוון מסוים, ושם אמר לו האר"י, הנה כאן מי בארה של מרים! ונתן לו לשתות מהמים, ומוחו קיבל הארה ומאז זכר את כל תלמודו.

כשעם ישראל, היו במדבר, ושתו מבאר מרים, ולמדו תורה מפי משה, גם הם זכרו תלמודם, וזה מה שנאמר "לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן", וכן "לשותי בארה של מרים", שהיה בכוחם לזכור את כל התורה כולה.

ויהי רצון שנזכה להמשיך בדרכו של משה רבינו, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות. אמן כן יאמר האל.

שבת שלום

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה