הלכה ליום ראשון י' כסלו תש"פ 8 בדצמבר 2019

על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף הם שילדיהם ינהגו בהם כבוד, ולא ישליכום חס ושלום אחרי גוום.

נחלקו בגמרא (קידושין לא:) בענין ההוצאות שיש להוציא על אביו ואמו, האם הבנים והבנות חייבים להוציא מכספם הפרטי לצורך כבוד הוריהם, או שהעניין הכספי לא מוטל עליהם. ולמסקנת הגמרא, כל עניני כבוד ההורים צריך להיות מכספי ההורים, ולא מכספי ילדיהם. ולכן, כל זמן שיש להורים כסף משלהם, אין הילדים חייבים להוציא מכספם לצורך הוריהם.

ולדוגמא, אם האב חי לבדו, והגיע לזקנה, והוא נזקק לעזרה על ידי עובד מיוחד וכדומה, ויש לו חסכונות וכספים שונים, אבל הוא אינו מעוניין להוציאם עבור העזרה לה הוא זקוק. אין הילדים מחוייבים להוציא מכספם עבורו, כי באמת שהדבר מוטל עליו.

אבל אם אין להורים די כסף לזון את עצמם, מחוייבים הילדים לזון את הוריהם מכספם, ואם גם לבנים אין די כסף כדי לזון את הוריהם, הרי הם פטורים מלזון ולפרנס את הוריהם. אבל חייבים לכבד את ההורים בגופם, ללכת ולדאוג לצרכיהם בלא להוציא על כך ממון, ואף אם הבן בטל על ידי כך ממלאכתו ומפסיד ממון, מכל מקום חייב לכבד את הוריו בגופו כל מה שהם צריכים, ורק להוציא מכספו ממש, הרי הוא פטור, וכפי שנתבאר.

ויש לציין, שלפעמים גם כאשר יש לאב כסף, על הבנים מוטל לדאוג לו מכספם. ויש לשקול את הדברים היטב, כי לעתים צורך נפשי כל שהוא גורם לאדם זקן בשנים לשמור את כספו, והוא חי בצורה לא ראוייה, ובמקרים כאלה יתכן ויש לדאוג לו מכספי הילדים, שהרי כל ישראל חייבים במצוות הצדקה, וכל שכן כאשר מדובר בהורים, שחובה קדושה לדאוג להם ככל צרכם.

מובא בברייתא (קידושין לא:) "הנשמע בדבר אביו למקום, לא יאמר שלחוני בשביל עצמי, מהרוני בשביל עצמי, אלא כולהו בשביל אבא". כלומר, אם אדם נשלח על ידי אביו לאיזה מקום, והוא מכיר ויודע שאנשי המקום מכבדים את אביו וירצו לחלוק כבוד לאביו, והוא בא לבקש מהם איזה דבר לעצמו ולאביו, ויודע שיעשו רצונו גם מבלי שיזכיר את אביו, אף על פי כן לא יבקש הדבר בשביל עצמו, אלא יאמר: עשו כך וכך בשביל אבי, כדי שיתלה הכבוד באביו, וגם נמצא שאנשי המקום מכבדים את אביו, ועל ידי זה גדל כבוד אביו. והביאו דברי הברייתא להלכה, הטור ומרן השלחן ערוך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה